רב אמר עושין לו קיום ב"ד (פי' זה שפרע מקצת חובו ב"ד מחליפין אותו על שטר אחר מזמן ראשון) תני ר"ח אין עושין לו קיום ב"ד (פי' אין צורך לב"ד אלא עדים עצמן כותבין לו שטר אחר לר' יהודה),
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 10 · הלכה 6 · Integer 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
א"ר ירמיה אילו שמע רב מתנייה לא הוה כו'. — צ"ל: אילו שמע רב מתניתא (ור' ירמיה זה הוא ר' ירמיה בר אבא וכ"ה בבבלי ק"ע ב' וע' מ"ש בירושלמי ריש ברכות) לא הוה מימר הדא מילתא רב אמר צריך כו' (ומה שבינתיים מיותר) ואל ירע כח זה תני לא דומה כו' (ומה שבינתיים מיותר) לאימת שטר קטן (פי' שבשטר גדול שפרע מקצתו חושש שמא יאבד שוברו ויתבע ממנו כל השטר וע' פ"מ שהסיב ענין זה על המשנה דלמטה וגם פירושו אין לו טעם).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b61d22681d5025a0ede8d509b56b9e0462075d071583e3c11e753e9fb02771d3