ומערבין לו בעל כרחו והא תני והוא אינו רוצה כו'. — צ"ל: ומערבין לו בעל כרחו ותני כן (תוספתא ב"מ פי"א) כופין הן בני המבוי זה את זה לעשות להן לחי וקורה למבוי והא תני הרי שאמרו לו לערב והוא אינו ממאן נכנסין לביתו ומערבין לו על כרחו מפני שאין ממאן אבל אם היה ממאן לא אריבר"ב לא שאינו רוצה לערב (פי' שודאי גם הוא רוצה שיהיו מותרין להכניס ולהוציא בחצר ובמבוי) אלא מנפש בישא לא בעי מערבא (פי' שהוא קמצן וחס על פתו ואינו רוצה ליתן חלקו בעירוב).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 1 · הלכה 5 · Integer 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b61d22681d5025a0ede8d509b56b9e0462075d071583e3c11e753e9fb02771d3