ומר בשדה כרם דמר ר' ינאי כו'. — צ"ל: ומר אף בשדה כרם כן דמר ר' ינאי כל הספיחין אסורין (פי' מלקט משדה חבירו משום גזל, ע' מ"ש בכלאים פ"ב ה"ה, עמ' 45) כו' וא"ת רוצה בהן כאילו עקורין ומונחין לפניו אף בשדה כרם כן (פי' יהיו אסורין משום גזל) ומת מצוה קנה מקומו תמן תנינן המוצא כו' ואת תבוסתו וכמה רשב"ג בשם ר' יונתן עד ג' אצבעות עד מקום שמוהל יורד א"ר חסדא זאת אומרת כו' ואת תבוסתו א"ר זעירא תיפתר בשנקבר שלא ברשות או שנקבר לשעה וחש לומר שמא מת מצוה הוא אין מתי מצוה מצויין לא מסתברא דלא כו' לפום כן צריך מתניתא ומטיילין בשבילי הרשות כו' בזית מן החדש שבחדש כו' (פי' מותר, ודלא כפ"מ).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 5 · הלכה 1 · Integer 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[השלמות: כיני מתני' אין מחייבין אותו לעקור. פי' דניכוש מונח על זה שרוצה לתקן את שדהו (ע' חלה פ"א ה"א המנכש בי"ג) אבל זה שאינו רוצה לתקן אינו שייך אלא לשון עקירה.]
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b61d22681d5025a0ede8d509b56b9e0462075d071583e3c11e753e9fb02771d3