מהר"ם כשם שב"ד מוכרין למזון האשה שהלך בעלה כך מוכרין למזון בניו ובנותיו שהן בני שש או פחות אבל יתר על שש אין זנים אותן מנכסיו שלא בפניו אע"פ שהוא אמוד וכן מי כו':
ובני שש או פחות דנקט בנשתטה לאו דוקא אבל לא ביתרים (אפי') [אלא] שלא דבר בכאן ביתירים מבני שש שהם משום צדקה אלא בסוף הלכות נחלות כתב בנשתטה שפוסקין צדקה על ממונו ולא יהיו בניו הגדולים פחותים מאחר ועי' בפי' המגיד פי"ב מהל' אישות: