הגהות הב"ח על רי"ף עירובין · דף 8b

נ"ב הוא:

נ"ב הוא:

נ"ב וכו':

נ"ב לו:

נ"ב כיון דהא שבות והא שבות:

נ"ב הוא:

כרמלית כצ"ל:

לקטות כצ"ל:

נ"ב מש"ה מוקי לה בגמ' גזירה שמא יקטום דרכיכא למיקטמא ואפי' רבי מודה:

נ"ב אבל בסתם סכין אפי' ר' נחמיה לא פליג וכך פי' בעל המאור בפ' כל הכלים ע"ש ודלא כפי' רש"י דפי' דר' נחמיה אוסר אם לא לצורך עיקר תשמישן המיוחד להן:

נ"ב זה פי' מה שאמרו בגמרא בעיר עירובו עירוב כר"ש דאמר א' גגות ואחד חצרות ואחד קרפיפות רשות אחד הן לכלים ששבתו בתוכן בשדה אין עירובו עירוב כרבנן ופירוש הוא כרבנן דר"ש בפרק המוצא תפילין וכן פי' בעה"מ ורש"י לא פי' בזה כלום וכבר אפשר לפרש דהכוונה בו כרבנן דר' דס"ל דכל דבר שהוא שבות גזרו עליו בהש"מ ולפיכך בשדה איך עירובו עירוב אעפ"י שאין בו אלא איסור כרמלית שהוא דרבנן וכנראה שכן דעת רש"י ולפיכך לא פירש בו כלום מפני שכל הסוגיא מוכח שם דאזלי אליבי' דרבנן דרבי ופשוט הוא נ"ל:

נ"ב אצלו:

אמותיו כצ"ל:

למקום כצ"ל:

נ"ב לשון הרא"ש:

נ"ב ודוקא למעלה מי':

נ"ב ר"ל שנתכוין לשבות בראש המגדל שהוא למעלה מי' ועירובו למטה מי' ברה"ר אעפ"כ אם היה המגדל מיטלטל שאינו קבוע במסמרות וגם המגדל אינו ארוך כל כך באופן שכשיטה המגדל להשליכו למטה ונמצא מקום שביתתו מוטל לארץ ברה"ר לא נתרחק ראש המגדל שהוא מקום שביתתו ד"א ממקום שהיה המגדל יושב בתחלה דמצי שקיל ואמטיה ליה עד הראש של מגדל ואכיל ליה התם הרי עירובו עירוב וכן אם היה שם חבל כו' פי' דאז אף אם כשעומד המגדל על עמדו יכול להביא עירובו לראש המגדל שהוא מקום שביתתו ע"י החבל שאין בו איסור דאורייתא כיון שאגודו בידו וכדאיתא בפרק המוצא תפילין עי' בגמ':