קריאה במקור

מהר"ם שיף על כתובות · דף 104a

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
בתוס' בד"ה ומרתא כו' דלפום גמלא שיחנא כו'. כתבו זה לפי האמת אבל לפי הס"ד דלא ידע הך סברא דלפום גמלא כו' דאליביה קאמר מ"ר דהך פירכא ליתא אליבא דבר קפרא כו' יש לומר כדבריהם בלא הך סברא לפום גמלא כו' מכח הכרח דאלמנה ובתולה שוין [וע"כ דאין חילוק לר"מ בין תוספת לעיקר כי היכי דאין חילוק בין בתולה לאלמנה וע"ז הקשה באמת אמאי לא יהיה חילוק בין מועט למרובה והיה באמת יכול להקשות מאלמנה לבתולה אלא שהגדיל הקושיא ממרתא ודו"ק]:
2
בתוס' בד"ה היכי דמי כו' תימה אמאי לא דייק כו'. לעיל בבע"ח בשטר לא קשה כלל די"ל ממתני' לא פריך דגביא בתנאי ב"ד דהטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום אבל למטה דפריך מכתובה ע"כ משום דס"ל לרב דיכול לטעון אחר מעשה ב"ד וכדלעיל [לזה תי' התוס' דיש חילוק בין גרושה לאלמנה דגביא בעדי מיתה] וק"ל:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: fa8503e82e00c56fd561f2da7b9ef3b83b428c321751f5be28b62b3e38d835a3