ומציינין על קברו כדי שיצאו ב"ד מלישכת הגזית וימודו. — פי' שמציינין על קברו אותו מקום שממנו צריכין למדוד (וע' מע"ש רפ"ה דשם נתבאר דמקום הרוג מציינין אותו בדם) ולשון התוספתא פ"ט "ומציינין את מקומו" ועניינו כמו שבארנו, והנה ר' אליעזר ס"ל במ"ד דפרקין שאם נמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחד שמוליכין את הראש אצל הגוף והיינו שקוברין אותו במקום הגוף ובמ"ג ס"ל לר"א שמודדין מטבורו והרי יכולין לציין במקום הקבר בצמצום נגד הטבור, ור"ע שחולק עליו וסובר דקוברין אותו במקום הראש הרי הוא סובר שמודדין מחוטמו ושפיר יכול לציין על קברו את המקום שבו נמצא החוטם.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 9 · הלכה 1 · Integer 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ff4fc497053972b658d2cf45b58fd9d81ff0bc86bc77c71c79460b6bec08c491