ולמה קורין עשר תעשר כו'. —בנוסח המשנה שבבבלי (מ"א א') שלפנינו איתא "ופרשת המלך וברכות וקללות עד שגומר כל הפרשה" וע"ש בפרש"י (ד"ה ושמע) וכן ברע"ב שנראה שלפניהם היה נוסח מחולף "כי תכלה לעשר וברכות וקללות עד שגומר את כל הפרשה ופרשת המלך ברכות שכה"ג מברך" כו', ולפ"ז נראה שהיה קורא כסדר מכי תכלה לעשר עד סוף ברכות וקללות ולכך לא כתב רש"י שם שום דילוג בין כי תכלה לעשר וברכות וקללות (ותמוה מ"ש בתויו"ט בשם רש"י שקורא ברכות וקללות אחר פרשת המלך). ומ"ש רש"י שם "ואח"כ קורא פרשת המלך" עניינו שלאחר שקרא כסדר מן כי תכלה עד סוף ברכות וקללות חוזר לאחוריו וקורא פרשת המלך, אבל הרמב"ם בפה"מ וכן בפ"ג ה"ג מחגיגה היו גורסים כנוסח הירושלמי (ודלא כל"מ שם ותויו"ט כאן) כדרכו ודרך הרי"ף שע"פ רוב הן מעתיקים כנוסח המשנה שבירושלמי כנודע וגם בספר לקח טוב (המכונה פסיקתא זוטרתי) פ' וילך מעתיק כנוסח זה, ומשום ששנינו במשנה ז' "וכשהגיע ללא תוכל לתת עליך איש נכרי" שמזה יוצא שהיה קורא גם פרשת המלך לכך הוצרך הרמב"ם לומר שהיה קורא מעשר תעשר כל הפרשיות כסדרן בלי שום דילוג כל עיקר עד שגומר ברכות וקללות ובכלל זה הרי יש גם פרשת המלך.
ודע שבתוספתא פ"ז הנוסח שמע והיה שמוע תשמע עשר תעשר וכי תכלה לעשר ופרשת המלך עד שגומר את כולה ודרשות נדרשות בה וגו' עד סוף כי ה' אלקיכם ההולך עמכם זה השם שנתון בארון ע"כ ואינו מובן, ונראה שצ"ל: שמע והיה אם שמוע תשמע עשר תעשר וכי תכלה לעשר עד שגומר את כולה (פי' עד סוף ברכות וקללות וכדעת הרמב"ם ומכאן ואילך מתחיל בתוספתא ענין אחר וצ"ל) פרשת משוח מלחמה ודרשות הנדרשות בה כו' (ובא לפרש פרשת משוח מלחמה השנויה במשנתנו רפ"ח ושם דרשו כל הפרשה, וכל הדרשות היו כתובים גם בתוספתא אלא שמעתיק התוספתא קיצר ולא העתיק את הדרשות ורמזן כי סמך על המשנה, וע' במנחת בכורים על התוספתא שם).
ודע שבתוספתא פ"ז הנוסח שמע והיה שמוע תשמע עשר תעשר וכי תכלה לעשר ופרשת המלך עד שגומר את כולה ודרשות נדרשות בה וגו' עד סוף כי ה' אלקיכם ההולך עמכם זה השם שנתון בארון ע"כ ואינו מובן, ונראה שצ"ל: שמע והיה אם שמוע תשמע עשר תעשר וכי תכלה לעשר עד שגומר את כולה (פי' עד סוף ברכות וקללות וכדעת הרמב"ם ומכאן ואילך מתחיל בתוספתא ענין אחר וצ"ל) פרשת משוח מלחמה ודרשות הנדרשות בה כו' (ובא לפרש פרשת משוח מלחמה השנויה במשנתנו רפ"ח ושם דרשו כל הפרשה, וכל הדרשות היו כתובים גם בתוספתא אלא שמעתיק התוספתא קיצר ולא העתיק את הדרשות ורמזן כי סמך על המשנה, וע' במנחת בכורים על התוספתא שם).