תני ניטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי ה"ה ככל המנחות ותיפדה משקדשה כו'. — צ"ל: ה"ה ככל המנחות ותיפדה ותיאכל משקדשה בכלי ה"ה ככל המנחות תעובר צורתה ותצא לבית השריפה (כ"ה בתוספתא פ"ב וע' בבלי ו' ב' ותוספתא זו אתא כתנא דבי ר' אבהו בבבלי פסחים ל"ד ב' דאפי' פגול טעון עבור צורה ובמנחת בכורים על התוספתא סתם דבריו) והאומרת טמאה אני לך ולא כדמי חטאת שמתו בעליה היא (פי' מקשה אסיפא דתנן "ושבאו לה עדים שהיא טמאה" דמנחתה נשרפת) ודמי חטאת שמתו בעליה ילכו לים המלח (כ"ה במעילה י"א א') דמיא לאשם (פי' שאם אחר שנשחט נודע לו שלא חטא ה"ז יקבר ע' כריתות כ"ג ב') אם לאשם תיקבר א"ר מתנייא דמיא לאשם תלוי שנשחט דתנינן תמן כו'.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 3 · הלכה 6 · Integer 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ff4fc497053972b658d2cf45b58fd9d81ff0bc86bc77c71c79460b6bec08c491