הלא המה בעבר הירדן מן הירדן ולהלן כו'. — ע' בבלי ל"ג ב' ורש"י ותוספות שם. ובהשקפה ראשונה נראה כל הענין תמוה מאד שמכאן יוצא דגלגל סמוכה לשכם ורחוקה מן הירדן וכל זה סותר את הכתובים (ע' במדבר ל"ד ט"ו ויהושע ה' יו"ד ושמואל ב' י"ט ט"ז ומ"א) ואת המציאות (ע' ספר תבואת הארץ פ"ג דף קי"ג וקנ"ה דפוס ירושלים תר"ס; וע' רמב"ן בפה"ת פ' לך לך י"ב ו' שכתב הר גריזים והר עיבל בשכם וקרוב לירדן שבאו שם בתחילת ביאתם לארץ ע"כ, ופלא שסותר את המציאות דשכם רחוקה הרבה מן הירדן והרי ר' יהודה כאן שאומר דהר גריזים והר עיבל הן שבין הכותים הוא מפרש את הכתוב הלא המה בעבר הירדן מן הירדן ולהלן וגם הוא אומר שק"כ מיל הלכו באותו יום) וע' בק"ע שמשבש את הנוסחא כאן ובבבלי אבל כנוסחא שלפנינו איתא גם בספרי פ' ראה פיסקא נ"ו וע"פ ג' עדים יקום דבר. ונראה לומר דגלגל שבפ' ראה אין זה גלגל שבספר יהושע שהרי בזמן משה עדיין לא היה גלגל זה שנקרא בשם רק אחד שעברו ישראל את הירדן, והנה גלגל של יהושע היה סמוך לירדן אבל הגלגל שבפ' ראה היא סמוכה לשכם ורחוקה מן הירדן וז"ל הראב"ע בפ' ראה שם מול הגלגל ע"פ נבואה כמו וירדוף עד דן או שני מקומות ע"כ. וכבר גלינו דעתנו שהעיקר שהן ב' מקומות (ומה שהביא הראב"ע סמך שהוא ע"פ נבואה מוירדוף עד דן הוא ע"פ דרשת חז"ל בבבלי סנהדרין צ"ו א' ופר"א פכ"ז וברש"י עה"ת שם, אבל בפשטות י"ל שבזמנו של אברהם היה מקום בא"י בשם דן על שם ע"ז דן שהיתה שם וכן בב"ר פמ"ג וירדוף עד דן שם ע"ז היא, ועוד בבבלי שבת ס"ז ב' אין דן אלא לשון ע"ז; וכתב בתבואת הארץ פ"ב דף ע"ד ופ"ג דף רל"ט למזרח צור כפר באניאס וסמוך לו מערת פמייס או בניאס שנקראה כן על שם אליל אחד הנקרא אצל היונים בשם פאן או באן ולמערב פמייס ד' מיל היתה עיר דן או ליש ע"כ ונראה שהאליל פאן או באן הוא ע"ז דן שבב"ר ובבלי שבת והיא עיר דן שבזמן אברהם) ונ"ל דגלגל שביהושע ד' ט"ו וט' ט"ו היא גלגל שבפ' ראה שהיה סמוך לשכם בהר אפרים ואולי היא ג"כ גלגל שביהושע י"ב כ"ג.
והנה דעת ר' יהודה שאין המקרא יוצא מידי פשוטו שהן הר גריזים והר עיבל שאצל שכם וג"כ סמוכין לגלגל שאצל שכם שהיא ארץ מישור ושם ישב הכנעני כדכתיב (יהושע ט"ז יו"ד) וישב הכנעני בקרב אפרים וכתיב (שם כ"א כ"א) שכם ואת מגרשיה בהר אפרים, והא דכתיב (בראשית ל"ד ב') שכם בן חמור החוי נשיא הארץ עניינו שנשיא הארץ היה מבני החוי אבל יושבי שכם וסביבותיה היו כנעניים כפי הנראה מן הכתובים (שם י"ב ו' ול"ד ל'), וז"ל הרמב"ן (שם י"ב ו') ואלוני מורה נקרא המקום ההוא על שם איש ששמו מורה אבל זה כנעני הוא מארץ הכנעני היושב בערבה ע"כ. וראיתי בכפתור ופרח (פי"א עמוד רס"א מדפוס ירושלים) שמסתפק בשכם אם היא מארץ הכנעני או החוי.
ודעת ר"א שעשו שתי גבשושיות וקראו לאחת גריזים ואחת עיבל ושתיהן סמוכות לירדן (ומ"ש לפנינו כאן "הלא המה בעבר הירדן מן הירדן ולהלן" ט"ס הוא וצ"ל "סמוך לירדן" וכדאיתא בבבלי ובספרי) ולכן הוקשה לו "בארץ הכנעני אילו בין החוי" שהגבעונים מן החוים הם כדכתיב (יהושע ט' ז') ויאמרו איש ישראל אל החוי וערי הגבעונים סמוכות לגלגל של יהושע וסמוכות לירדן שהרי ביום אחד באו בני ישראל מגלגל לעריהם (יהושע ט' י"ז), ועוד הוקשה לר"א "היושב בערבה אילו בין ההרים" שכן כתב יוסף בן מתתיה בספרו מלחמות היהודים חלק ב' ספר ד' פי"א אות ב' שסביב ליריחו מימין ומשמאל ועל יד הירדן הרבה הרים וגבעות, ועוד הוקשה לו "מול הגלגל אין כאן גלגל" פי' שגלגל של משה שהיא אצל שכם רחוקה מן הירדן וכמו שנתבאר וכל זה דלא כמפרשי הירושלמי וגם שלא כפרש"י בבבלי בדברי ר"א שפירושו דחוק מאד כמו שיראה המעיין וגם מ"ש שם דשכם הוי הוא הוכחתי למעלה שאינו כן.
והנה דעת ר' יהודה שאין המקרא יוצא מידי פשוטו שהן הר גריזים והר עיבל שאצל שכם וג"כ סמוכין לגלגל שאצל שכם שהיא ארץ מישור ושם ישב הכנעני כדכתיב (יהושע ט"ז יו"ד) וישב הכנעני בקרב אפרים וכתיב (שם כ"א כ"א) שכם ואת מגרשיה בהר אפרים, והא דכתיב (בראשית ל"ד ב') שכם בן חמור החוי נשיא הארץ עניינו שנשיא הארץ היה מבני החוי אבל יושבי שכם וסביבותיה היו כנעניים כפי הנראה מן הכתובים (שם י"ב ו' ול"ד ל'), וז"ל הרמב"ן (שם י"ב ו') ואלוני מורה נקרא המקום ההוא על שם איש ששמו מורה אבל זה כנעני הוא מארץ הכנעני היושב בערבה ע"כ. וראיתי בכפתור ופרח (פי"א עמוד רס"א מדפוס ירושלים) שמסתפק בשכם אם היא מארץ הכנעני או החוי.
ודעת ר"א שעשו שתי גבשושיות וקראו לאחת גריזים ואחת עיבל ושתיהן סמוכות לירדן (ומ"ש לפנינו כאן "הלא המה בעבר הירדן מן הירדן ולהלן" ט"ס הוא וצ"ל "סמוך לירדן" וכדאיתא בבבלי ובספרי) ולכן הוקשה לו "בארץ הכנעני אילו בין החוי" שהגבעונים מן החוים הם כדכתיב (יהושע ט' ז') ויאמרו איש ישראל אל החוי וערי הגבעונים סמוכות לגלגל של יהושע וסמוכות לירדן שהרי ביום אחד באו בני ישראל מגלגל לעריהם (יהושע ט' י"ז), ועוד הוקשה לר"א "היושב בערבה אילו בין ההרים" שכן כתב יוסף בן מתתיה בספרו מלחמות היהודים חלק ב' ספר ד' פי"א אות ב' שסביב ליריחו מימין ומשמאל ועל יד הירדן הרבה הרים וגבעות, ועוד הוקשה לו "מול הגלגל אין כאן גלגל" פי' שגלגל של משה שהיא אצל שכם רחוקה מן הירדן וכמו שנתבאר וכל זה דלא כמפרשי הירושלמי וגם שלא כפרש"י בבבלי בדברי ר"א שפירושו דחוק מאד כמו שיראה המעיין וגם מ"ש שם דשכם הוי הוא הוכחתי למעלה שאינו כן.