שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נדה · פרק 3 · הלכה 4 · Integer 6

וקלסון שמואל דאינון אמרין שיטתיה דרבי בון. — צ"ל: דאינון אמרין שיטתיה דרביבון (והיא מלה אחת. ועניינו רב שלהן דהיינו רב חבירו של שמואל וכן משמע למטה שכ"ה שיטת רב, ומפורש כן בבבלי כ"ו ב'; וכסגנון זה יש בירושלמי מו"ק פ"ג ה"ז דף פ"ג ע"ב כגון אנן דרבבינן משגחין כו' אפי' רבבינן לא חכמין כו'. והטעם למה קילס שמואל לתלמידי רב מפני שאמרו בשיטת רבן הוא ע"פ מה דאיתא בברכות פ"ח סוה"א ר' אבהו כד הוה אזיל לדרומא הוה עביד כר' חנינה וכד הוה נחית לטיבריא הוה עביד כר' יוחנן דלא מפלג על בר נש באתריה ע"כ, והנה תלמידי רב היו אז במקומו של שמואל ומ"מ לא החניפו לשמואל לומר כשיטתו, אלא אמרו כפי מה שהיה נראה בעיניהם כשיטת רב רבם, ולפי דברינו מה שאמר רב בבבלי שם "אין תולין את השליא אלא בדבר של קיימא" עניינו כפרש"י שם כדמוכח כאן וע' חדושי רשב"א שם).

ונימוקה שילייתו של שפיר משפירה של שילייתה. צ"ל: ונימוקה שילייתו של שפיר ונימוק שפירה של שילייה.

נפתח לקטן לא נפתח לגדול א"ר יוחנן דר"ש היא דר"ש אומר כו'. —צ"ל: נפתח לקטן לא נפתח לגדול: ר"ש אומר נימוק הולד עד שלא יצא (כל זה פיסקא ממשנתנו, ומה שבינתיים כפול ומיותר) א"ר יוחנן מודה ר"ש שהוא מושיב את אמו כו'.