יבמות מהדורא בתרא · דף 5a

גמרא [ואכתי איצטריך כו'. הא ודאי דצ"ל דהתרצן דמייתי ברייתא דזקנו ס"ל דסתם זקנו משמע בין ישראל בין כהנים דאל"כ קשה מנ"ל לברייתא דאיירי בכהן דלמא דוקא בישראל ובאם אינו ענין ללאו שאינו שוה בכל דהא מראשו ילפינן תנהו ללאו השוה בכל אלא ודאי דס"ל דמשמעות לשון זקנו איירי גם בכהן ולפי זה איני מבין האריכות דברי' בחדושי הלכות שמפרש כוונת התרצן והמקשן גם לפי דבריו מוציא מפשוטו קושית המקשן ואכתי איצטריך וכו' דלפי פשוטו איצטריך זקנו לגופיה דה"א שאני כהנים ממילא אין כאן לימוד באם אינו ענין ולפי דבריו משמע שהקושיא היא דאיצטריך ראשו דאי לאו ראשו לא הוי מוקמי זקנו אכהנים ודו"ק]:

תד"ה מה כו' א"נ סוגיא דהכא סברה דאיצטריך ראשו לאשמעי' דהקפת כל הראש כו' עכ"ל האי תירוצא מוכרח הוא גם לפי אמת דמכלאים בציצית דעשה דוחה ל"ת יליף וא"כ קשה למה לי ראשו דליכא למימר לגלויי אזקנו דאיירי בכהן דהא ע"כ זקנו איירי בכהן דאל"כ ל"ל דמישראל לא איצטריך דמכלאים בציצית שמעינן ליה אלא ע"כ דמראשו דשמעינן דהקפת כל הראש שמיה הקפה ודו"ק:

תד"ה ואכתי איצטריך כו'. גבי והתעלמת כו' פשיטא דאין עשה דוחה ל"ת כו' עכ"ל לכאורה דהוה עשה ול"ת דמוכח מההיא דלקמן דמייתי אל תחזיר אבידה ועי' בפרש"י לתרץ שם ועוד נראה קרא והתעלמת דכתיב גבי הקם תקים וגו' דלא הוה רק עשה פריך ודו"ק:

בד"ה שכן ישנו בשאלה כו'. אבל קשיא נילף מכהן ונזיר ומילה כו'. ונראה דהוו כמו ב' כתובים כו' דממילה וחד כו'. עכ"ל ר"ל ממילה וכהן אבל ממילה ונזיר ליכא למילף כאן דאיכא למפרך מה לכהן הואיל וריבה ביה מצות יתירות כדפריך בגמרא וק"ק לפי סוגיא דשמעתין לתנא דמוקי ראשו לישראל וזקנו לכהן וליכא קרא בנזיר ניליף כולה ממילה וכהן דליכא השתא חד דלא איצטריך ויש ליישב ודו"ק: