ברש"י בד"ה ומילת זכריו דאי משום עבד הא כתיב כל ערל לא יאכל בו עכ"ל דהשתא ישראל ערל לא יאכל עבד ערל מבעיא וכן פי' הרא"ם והוצרכו לזו דלפי משמעו אעבד קאי אבל בלשון נסתר ואבעליו ה"ל למכתב בלשון נוכח תאכל כמו ומלתה ר"א דסבר דאין מילת עבדיו מעכבת כמ"ש התוס' צ"ל דאעבד קאי כמשמעו והיא גופה אשמעינן דעבד אחר שנימול רשאי לאכול ממנו ושלא נאמר דהוה כערבי וגבעוני מהול וכן הוא בהדיא במכילתא ע"ש ודו"ק:
קריאה במקור
יבמות מהדורא בתרא · דף 70b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בתוס' ד"ה אי מה פסח מלת זכריו כו' תימה דהא הך סוגיא כר"א כו' דריש במכילתא דמלת עבדיו אין עכ"ל כן הוא במכלתא שלפנינו אבל במדרש ילקוט איתא (במכילתא) דר"א סבר דמילת עבדיו נמי מעכבת ע"ש וק"ק אמאי לא הקדימו תמיהתם לעיל דאזלא הסוגיא נמי כר"א מדקאמר מסתברא ערלות כו' ומילת זכריו ועבדיו מעכבת כו' ויש ליישב ובד"ה ה"ג כל ערל כו' דהא אוקמינא כולה לג"ש ועיקר נראה דאין זה מדברי תוס' אלא שהוא פרש"י וכן מוכח מדבריהם לקמן וכ"כ מהרש"ל וק"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0afa25a1073c2d023ff778ed6c3ad7498a245dd02fcfb47ac9023b33a39804c3