תד"ה היה במזרח וכתב כו' אפי' שינה מקום עדים דיעבד כשר כדקתני כו' שמא אחרוהו כו' עכ"ל עי' בחדושי בשם הר"ן דחוי לראייתם וכתבנו ליישב שם דבריהן וכאן לא יתיישב כי ע"ש ודו"ק:
קריאה במקור
יבמות מהדורא בתרא · דף 91b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ד"ה ת"ש כל העריות כו' ס"ד בכונס שייך למימר איבעי ליה לאמתוני כו' עכ"ל בכמה מקומות איכא הך סוגיא דמשני מפירכא קמייתא ופריך בתר הכי מאחרי דמתרצנו נמי בהכי ולא חשו התוס' על כך ואפשר דהיינו היכא דכולהו פירכות סתמא דש"ס היו דכולהו כהדדי מקשי להו וש"ס אהדר להו דכולהו בהך שינויא מיתרצו אבל הכא דכולהו פירכות דאמוראי נינהו קשיא להו שפיר כיון דחזא אביי דהך דהכונס את יבמתו כו' דפריך מינה נמי רב שימי מיתרצא איבעי ליה לאמתוני אם כן הך דכל העריות דפריך נמי מתרצא בהכי לכן רבא ורב אשי ורבינא דחזו בקמייתא דמתרצא איבעי ליה לאקרויי לגיטא הנך נמי מתרצא בהכי ועוד נראה דהכי חשו טפי לכך משום דהא הש"ס מביא המשניות כסדר המשנה כמ"ש התוספות לקמו והיינו דהך דכל העריות כו' מתניי' במתני' בפ' הזורק קודם הך דהכונס את יבמתו כו' וכו הך דשינה שמו ושמה כו' במתניתין קודם הך דכתב סופר כו' מיהו קשה לפי זה לרב שימי אמאי פריך מסיפא ולא פריך מרישא דלעיל מינה דקושיא דרישא עדיפא מדסיפא דלא שייך ברישא כ"כ איבעי ליה לאמתוני כמו בסיפא וכן קשה לרב אקושיא דרישא עדיפא מדסיפא דלא שייך ברישא כ"כ איבעי ליה לאקרויי כמו בסיפא כמ"ש התוספות מיהו בהא יש ליישב קצת דודאי הש"ס מסדר הקושיא כך לפי סברתו אבל רבא אית ליה סברא בהיפך טפי איבעי ליה לאקרויי אם יש בו שינוי שם משא"כ בכתב סופר כו' דאפשר דקרא ועיילה לבי ידיה ואחליץ כו' כמו שכתבו התוספות לעיל ודו"ק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0afa25a1073c2d023ff778ed6c3ad7498a245dd02fcfb47ac9023b33a39804c3