יאות ארשב"ג מ"ט דרבנן. פי' שאין מחלקין. ומשני דאיירי שמשנה סדר נטיעתן שמוכח מתוך מעשיו שיהי' לעצים ואינו רוצה למאכל:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי ערלה · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכדמפרש לעצים ברוצף. פי' שהוא נוטע א' קרוב לחבירו שמוכח מזה שאינו ראוי אלא לעצים:
לקורות במשפה. פי' דהיינו שחתך כל הענפים וניכר שהן עומדין לקורות:
לסייג מקום הסייג. פי' כיון שהוא נוטע במקום הראוי להיות סייג. מקום הסייג מוכיח עליו שהן עומדין לסייג:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6779280ee4d7de02183d37586e3d7149c3dc4dbf9bfb32f64edc9d26f4ea11c9