ממשקה ישראל מדבר שהוא מותר לישראל. פי' דאם נתערב במאתים בטילים אלמא דאף קדשים בטילין:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי ערלה · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומקשי כתיב מאתים ור' יהודא אומר מאה. פי' דהא הכא לא שמעינן אלא שבטילין במאתים כדכתיב מן המאתים:
ור' יהודא אומר מאה. ור' יהודא סבר דבמאה בטילין כדקתני הכא פרוסה של לחם הפנים שנתערבה במאה פרוסות רי"א יעלו:
ומשני כתיב חיים ור"י אומר שחוטים. פי' דאנן לא ילפינן מיני' אלא שבטילין. אבל לענין בכמה תיבטל ילפינן מתרומה. והא דכתיב הכא מאתים אז דווקא ממשקה ישראל. היינו משום דכתיב חיים ובעלי חיים אינן בטילין אלא במאתים. אבל שאר דברים מסתמא במאה:
ומקשי מה בין חיים לשחוטין. פי' אמאי בחיין אינן בטילין כמו שבטילין בשחוטין:
ומפרש דחיין עשו אותו כדבר שדרכו להמנות. פי' שהן חשובין יותר ולכך אינן בטילין במאה אבל לא כדבר שדרכו לימנות ממש דא"כ אפי' באלף לא בטיל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6779280ee4d7de02183d37586e3d7149c3dc4dbf9bfb32f64edc9d26f4ea11c9