חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 1 · הלכה 6 · Segment 2

ר' בא רב חונה בשם רב אפילו ציבור בציבורין אמר ליה רבי אלעזר לא שנינו אלא כל הנעשה דמים באחר בלבד דבר שהיא צריך לשום. פי' דרבי בא רב חונה בשם רב סבירא ליה אפילו בשניהן שוין ממש איתא בתורת קנין ורבי אלעזר סבירא ליה דבשניהם שוין ממש אין שייך בי קנין ולא חל עליו תורת קנין ומייתי מהא דחלקו גדיים כנגד גדיים אם נחשב מקח וממכר או לא לחד מ"ד נחשב מקח וממכר ולחד מ"ד אינו נחשב מקח וממכר משום דאינו בתורת מקח וממכר ואינו בדרך מקח וממכר וע"כ לא שייך חליפין בגדיים כנגד גדיים משום דגרסינן במס' ב"מ דף י"א ע"ב מתנות כהונה נתינה כתיב בהו חליפין דרך מקח וממכר הוא ע"כ הרי מפורש דחליפין הוא רק בדרך מקח וממכר וכן חליפין דקנין סודר הוא ג"כ בדרך מקח וממכר משום דדמי לכסף וכ"כ התוס' ז"ל במס' גיטין דף ל"ט ע"ב דחליפין דמי לכסף וכל היכא דכסף קונה חליפין נמי קונה לבר מאשה כו' עכ"ל וע"כ ס"ל לר"א דבשוה בשוה אינו בדרך מקח וממכר ולא עבדי חליפין ור"ח בשם רב דס"ל דנקני בחליפין לאו משום דס"ל דלא בעינן בחליפין דרך מקח וממכר ז"א אלא מפום דס"ל כר"י דס"ל אפילו חלקו גדיים כנגד גדיים חשיבי ג"כ לקוחות דחשיב מקח וממכר ונמצא לפי דברינו לא שייך כלל לההיא פלוגתא דר"ח והר"ן ז"ל אם צריך לשום את החפץ דמובא במראה הפנים ז"ל ז"א דלא שייך כלל לזה דהתם הפלוגתא אפילו אינו שוה בשוה והוי דרך מקח וממכר מ"מ ס"ל לר"ח ז"ל דבעי שומא ואינו שייך להאי סוגיא ודוק: