חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 3 · הלכה 6 · Segment 3

ע"מ שירצה אבא סתמו אינו רוצה מת האב מקודשת סתמו רוצה מת הבן מלמדין את האב לומר שאינו רוצה סתמו רוצה וא"כ קשיא מרישא לסיפא חזר ר' יונה ופתר מתניתא דמתניתן מיירי בכלל ופרט ורק התנא מקצר בלשון וסמך על המתניתין הקודמים דמינייהו סלע בדיני תנאים דבמשנה בה' ב' האומר לאשה הראמ"ל ע"מ שאתן לך מאתים זוז הוי כלל מקודשת והוא יתן ע"מ שאתן לך מכאן ועד ל' יום הרי פורט דבריו נתן לה בתוך ל' יום מקודשת וא"ל אינה מקודשת ובה"ג ע"מ שיש לי בית כור עפר הר"ז מקודשת ויש לו זהו כלל ואח"כ מסיים בפרט ואם פרט ואמר ע"מ שיש לי במקום פלוני אם יש לו באותו מקום מקודשת ואח"כ דילג התנא בה"ד וה"ה ולא מיירי בדיני דע"מ ועכשיו במתניתן דידן ה"ו חוזר התנא לדבריו הראשונים בדיני דע"מ האומר לאשה התקדשי לי ע"מ שאדבר עליך לשלטון ע"מ שירצה אבא ותני בבא דרישא ובבא דסיפא וקאי על מהדסליק בדיני דתנאי דע"מ דפתח בכלל ואח"כ פורש והכ"נ כונת התנא ע"מ שירצה אבא ע"כ דהכונה פשוטה דיאמר אבא הן וע"כ אם רצה האב מקודשת ואם לאו אינה מקודשת אבל בפורט דבריו ומפרט בהדיא ואומר ע"מ דו אמר והוא לא אמר כלומר בין אם יאמר אבא הן בין אם לא יאמר ואלא ירצה סתם אז הדין באפילו מת האב ולא אמר הן נמי מקודשת כיון דפרט בהדיא על מנת דו אמר והוא לא אמר הכל אחד אפילו מת האב או הבן הוי כמאן דאמר ע"ז אמר ליה רבי זעירא לרבי יוסי יכול ר' ינאי מיפתור מתניתא היך דו בעי א"ל כן אמר רבי שמעון בן לקיש לא מיתמנע רבי [והוא לשון הירושלמי בכ"מ דבעי למימר למה אינו לרצון לרבי למימר כן עי' במס' פיאה פ"ז ומעשר שני פ"ד עיי"ש] מיכלל באתר חד ופרט באתר חד כלומר בחד בבא דרישא מיירי באומר בדרך כלל ובסיפא בחד בבא מפרט דבריו ע"ז אמר ר' יוסי מתניתא אמרה כן דמוכח ממתניתא דמיירי רבי בתרי בבא בחד בכלל ובחד בפרט דקאי רבי על מה דסיים עי"מ שיש לי בית כור עפר כלל במקום פלוני פרט ובזה מסיים רבי דינא דתנאי בעל מנת וקאי רבי השתא על זה האופן דסליק מינה ודוק: