חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 3 · הלכה 3 · Segment 3

ר' חגיי בעי קומי ר' יוסי והן אם לא כי אחר הוא דהא בב"ג וב"ר הוי התנאי באם יעברו דיותן להם לאחר שיעברו א"כ הוי כאחר והא קאמרינן לאחר שירדו גשמים לכו"ע לא בעינן תנאי כפול א"ל שניא היא שהיתה הארץ לפניהם א"כ מוחזקים הן בתחלה וזה הירושלמי מביא הרמב"ן ז"ל במלחמות בפ"ב במס' ביצה וכתב שם וז"ל ז"ל בשם הראב"ד ז"ל עתה אגלה את הסוד הנעלם מבני אדם שהראשונים ז"ל לא פירשוהו כי כל מה שאמרו חכמים בת"כ והן קודם ללאו ותנאי ומעשה בדבר אחד ומעשה דאפשר לקיים על ידי שליח כל אלו לא נאמרו אלא כשהמעשה נעשה מיד כעין נתינת גט וחליצת יבום שאין התנאי מבטל המעשה למפרע אלא א"כ נעשה בראוי ובחוזק כעין תנאי ב"ג וב"ר שהיו מבקשין ממשה שיתן להם נחלתם מיד וע"כ הוצרך משה לכפול התנאי שאם לא יקיימו יטלו אותה הנחלה מידם וכן דיקדק בכל דיני התנאי אבל זה שאמר תנו לפלוני מאתים זוז אם יקח בתי לית דין ולית דיין שאם לא יקח לא יטול כו' כו' ומצאתי בירושלמי במס' קידושין פ"ג ראי' לדבריו ז"ל ע"מ שירדו גשמים כו' ר"מ אומר עד שיכפול תנאי הכל מודים שאם אמר לאחר שירדו גשמים ירדו מקודשת וא"ל אינה מקודשת ר"ח בעיא קומי ר"י וההן אם לא כלאחר הוא א"ל שנייא היא שהיתה הארץ מוחלקות לפניהם ופי' ברור שבני א"י סוברים באומר לאחר שירדו גשמים שאין צריך לכפול תנאי לפי שלא חלו הקידושין עכשיו וכאילו לא נעשה בו שום מעשה והיקשו על זה האם שהי' בתנאי ב"ג וב"ר לאו כאחר הוא דהא משה אמר להם לאחר שיעברו את הירדן ואעפ"כ הוצרך לכפול תנאם ותירץ שאני התם שהיתה הארץ לפניהם והם מוחזקים בה מעכשיו עיי"ש ודוק: