אר"ז נעשה החנוני שלוחו של בעה"ב לזכות לפועל כו' מה נפיק מביניהן הי' החנוני חרש כו' הי' הפועל חרש ע"ד דר"ה לא חשש שאין זכיות כחרש והק' בציון וירושלים עי' לעיל בפ"ק דמשמע דחרש אית לי' זכי' וכאן אמרו דאין לו זכי' וצ"ע דהירושלמי סותר זא"ז עכ"ל ז"ל קושייתו מבואר בפשיטות כיון דבפ"ק אמרינן דחרש זכי לעצמו א"כ לפ"ז יש לו זכי' לזכות עבור אחרים כדאיתא בתוס' ז"ל במס' גיטין דף ס"ד ע"ב לפיכך בקטן זוכה לאחרים כשהגיע למדריגות צרור וזורקו אע"פ שזכי' מצד שליחות הוא ואין שליחות לקטן הוא משום הא דממעטינן קטן משליחות היינו דווקא במידי דלא זכי לנפשי' כמו בתרומה אבל בזכי' כמו דזוכה לנפשי' זוכה גם לאחרים א"כ לפ"ז כיון דאמרינן בפ"ח דחרש יש לו זכי' וזכה לעצמו א"כ כמו כן יכול לזכות לאחרים אבל עיין בדברינו בשו"ת רידב"ז בסי' מ' דמבואר שם היטב דלא מיירי התם בחרש אם יש לו זכי' לעצמו ז"א דחרש לא הגיע למידת קטן של חפץ ומחזירו לאחר שעה ואינו זוכה לעצמו רק התם מיירי שאחרים זוכים עבורו וזה מהני אפילו לקטן בן יומו ודקי"ל זכין לקטן אפילו בן יומו משום דקטן אית ליה זכיה משום דאתא לכלל שליחות וחרש משום דכתיב איש והוא בכלל איש עיי"ש בדברינו ודוק:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7e4af0d8d0e00539eb694757cc39968abd74f8600f4a7b0a0ec53590c1e8e47f