רֹאשׁ בֵּית־דִּין אוֹמֵר: 'מְקֻדָּשׁ' וְכָל הָעָם עוֹנִין אַחֲרָיו: 'מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ'. נראה לי בס"ד טעם לשלשה פעמים מְקֻדָּשׁ כי יש קדושה נמשכה מסוד המחשבה שהיא בראש, וכנגד זה רֹאשׁ בֵּית־דִּין אוֹמֵר 'מְקֻדָּשׁ' פעם אחת, ויש קדושה נמשכה מסוד הדיבור ויש מסוד המעשה וכנגד שתים אלו כָּל הָעָם עוֹנִין אַחֲרָיו: 'מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ'.
או יובן בס"ד הלבנה שמקדשים אותה יש לה שלשה שמות 'לבנה ירח סהר' וכנגד שם לבנה שהוא מעולה אוֹמֵר רֹאשׁ בֵּית־דִּין 'מְקֻדָּשׁ' רמז לדבר (שיר השירים ה, יא) 'רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז' כי שם 'לְבָנָה' [87] מספרו 'פָּז' וכנגד ב' שמות ירח סהר עוֹנִין כָּל הָעָם: 'מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ'.
או יובן החסד נחלק שני שלישים ושליש וכנגד שליש עליון אוֹמֵר רֹאשׁ בֵּית־דִּין וכנגד שני שלישים אומרים כָּל הָעָם.
אי נמי ידוע כי קדוש החודש הוא במלכות, וידוע כי המלכות היא שתים בחינות לאה ורחל, וידוע כי לאה כנגד שליש עליון דתפארת וכנגד זה רֹאשׁ בֵּית־דִּין אוֹמֵר 'מְקֻדָּשׁ' ורחל כנגד שני שלישים דתפארת וכנגד זה עוֹנִין כָּל הָעָם: 'מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ'.
ונראה לי בס"ד בתיבת 'מְקֻדָּשׁ' שהוא 'קוּם דָּשׁ' כי במילוי הלבנה ישראל דורכים ודשים על אויביהם לכן אחר הברכה והדילוג אומרים פסוק (שמות טו, טז) 'תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד'.
או נראה לי 'מְקֻדָּשׁ' הוא 'דּוֹם קש' שנסתם פה ת' כוחות טומאה שהם מספר ק"ש [400] בסוד הכתוב (בראשית לג, א) 'וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ' וגבר ישראל!
או יובן בס"ד הלבנה שמקדשים אותה יש לה שלשה שמות 'לבנה ירח סהר' וכנגד שם לבנה שהוא מעולה אוֹמֵר רֹאשׁ בֵּית־דִּין 'מְקֻדָּשׁ' רמז לדבר (שיר השירים ה, יא) 'רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז' כי שם 'לְבָנָה' [87] מספרו 'פָּז' וכנגד ב' שמות ירח סהר עוֹנִין כָּל הָעָם: 'מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ'.
או יובן החסד נחלק שני שלישים ושליש וכנגד שליש עליון אוֹמֵר רֹאשׁ בֵּית־דִּין וכנגד שני שלישים אומרים כָּל הָעָם.
אי נמי ידוע כי קדוש החודש הוא במלכות, וידוע כי המלכות היא שתים בחינות לאה ורחל, וידוע כי לאה כנגד שליש עליון דתפארת וכנגד זה רֹאשׁ בֵּית־דִּין אוֹמֵר 'מְקֻדָּשׁ' ורחל כנגד שני שלישים דתפארת וכנגד זה עוֹנִין כָּל הָעָם: 'מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ'.
ונראה לי בס"ד בתיבת 'מְקֻדָּשׁ' שהוא 'קוּם דָּשׁ' כי במילוי הלבנה ישראל דורכים ודשים על אויביהם לכן אחר הברכה והדילוג אומרים פסוק (שמות טו, טז) 'תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד'.
או נראה לי 'מְקֻדָּשׁ' הוא 'דּוֹם קש' שנסתם פה ת' כוחות טומאה שהם מספר ק"ש [400] בסוד הכתוב (בראשית לג, א) 'וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ' וגבר ישראל!