אמר אביי אלמנה לכה"ג חייב לפדותה פי' וה"ה לממזרת ונתינה לכהן לדעתיה דאביי שחייב לפדותה מפני שאני קורא בה ואהדרינך למדינתיך לימא כתנאי המדיר את אשתו ונשבית וכו' מאי לאו במדיר אשת כהן קא מיפלגי ובפלוגתא דאביי ורבא פי' ומשום דבמסקנא דשמעתא אוקימנא בין לאביי בין לרבא במדיר אשת איש מש"ה קאמרינן הכא מאי לאו במדיר אשת כהן משום דלאו הכי סליק במסקנא ודחינן לא הכא במאי עסקינן כגון שנדרה היא וקיים לה הוא פי' ולעולם במדיר אשת כהן וקסבר ר"י היא נתנה אצבע בין שניה ול"ג הכא ר"א סבר הוא נתן ותירוצא אליבא דאביי היא כלומר לרבא ודאי תנאי היא דלא מתוקם ר"א כוותיה אע"ג דס"ל הוא נותן אצבע בין שניה מ"מ איסור דבר אחד הוא וקאמר ר"א חייב לפדותה דלא כרבא ואביי אמר לך אנא דאמרי אפי' לר"י עד כאן לא קאמר ר"י אינו פודה אלא משום דהיא נתנה אצבע בין שניה ויכול הוא שיאמר אי אפשי באשה נדרנית ובמורדת היא שמפסדת כתובתה ופדיונה והיינו דמתמהים עלה אי היא נתנה כתובה מאי עבידתה ועוד מה לי הדירה ולבסוף נשבית מה לי נשבית ולבסוף הדירה הא לא אתו לאערומי כיון דבדידה תליא מלתא ואסיקנא אביי ורבא כל חד וחד מתרץ לטעמיה ככלהו תנאי ואף במדיר אשת ישראל פליגי ר"א ור"י ולפי שראיתי בשמועה זו שבוש במקצת הספרים גם בפירושי רש"י ז"ל הוצרכתי לכותבה:
קריאה במקור
המאור הגדול על כתובות · דף 18b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6b50598c7ca6b4d8dd9bf0e9f94faa17c7707c5f8332418af509e2c7d9557506