כתב הרי"ף ז"ל הדין הוא דינא דגמ' במורדת אבל האידנא בבי דינא דמתיבתא הכי דייני במורדת כדאתיא ואמרה לא בעינא ליה להאי גברא וכו' (ניתב לה גיטא יהיב לה גיטא לאלתר ואי תפסה מידי מכתובתה מפקינן לה מינה ומהדרי' לבעל וכמו שכתוב ברא"ש סי' ל"ה) ותימה הוא שאין המורדת המפורש דינא בגמ' בזו דהא אמרי' ה"ד מורדת כגון דאמרה בעינא ליה ומצערנא ליה והיכא דאמרה לא בעינא ליה היינו מאיס עלי ולא כייפי' לה ומפסדא לכתובתה כולה לאלתר ונפקא ומדעתו של בעל ומסתברא לי שהתקנה שתקנו בישיבה לתת גט במורדת זו לאלתר הוראת שעה היתה לפי הצורך ממה שראו בדורם אבל בדורות הבאים בדינא דגמ' דיינינן לה:
קריאה במקור
המאור הגדול על כתובות · דף 27a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6b50598c7ca6b4d8dd9bf0e9f94faa17c7707c5f8332418af509e2c7d9557506