כְּשֵׁם שֶׁחָל שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַחֲגִיגָה, כָּךְ חָל שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַסֻּכָּה. נראה לי בס"ד חֲגִיגָה עם הכולל [30] עולה מספר שם הוי"ה עם כולל האותיות, ובזה נרמז שֶׁחָל שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַחֲגִיגָה. וכן בְּ'סּוּכָּה' [91] יש רמז למספר שם הוי"ה ככתיבתו וקריאתו שהוא כ"ו ה"ס [אדנ״י 65 + הוי"ה 26 = 91].
אך מקשים למאי הוצרך לדמות הסוכה לחגיגה בענין זה, והלא הסוכה היא בעצמה מצוה רבה וראוי שיחול שם שמים עליה? ונראה לי בס"ד הכונה בדמיון זה הוא לומר כמו שהקרבן המחשבה פועלת בו, שאם חשב חוץ למקומו ושלא לשמו פיגל, ולא יחול שם שמים על הקרבן, כן מצות סוכה המחשבה פועלת דבעינן שיכוין בה לשם מצוה וכמו שכתבו הפוסקים ז"ל אפילו למאן דאמר מצות אין צריכות כונה, מודה במצות סוכה דבעינן כונה.
אך מקשים למאי הוצרך לדמות הסוכה לחגיגה בענין זה, והלא הסוכה היא בעצמה מצוה רבה וראוי שיחול שם שמים עליה? ונראה לי בס"ד הכונה בדמיון זה הוא לומר כמו שהקרבן המחשבה פועלת בו, שאם חשב חוץ למקומו ושלא לשמו פיגל, ולא יחול שם שמים על הקרבן, כן מצות סוכה המחשבה פועלת דבעינן שיכוין בה לשם מצוה וכמו שכתבו הפוסקים ז"ל אפילו למאן דאמר מצות אין צריכות כונה, מודה במצות סוכה דבעינן כונה.