הַכֹּל שָׁקַלְתִּי בְּכַף מָאזְנַיִם, וְלֹא מָצָאתִי קַל מִסֻּבִּין. וְקַל מִסֻּבִּין, חָתָן הַדָּר בְּבֵית חָמִיו, וְקַל מֵחָתָן, אוֹרֵחַ מַכְנִיס אוֹרֵחַ. הקשה מהרש"א ז"ל מה ענין זה לזה ולמה נקיט סובין ולא נוצה? עיין שם.
ונראה לי בס"ד דסובין קודם טחינה היו מגוף החיטים וכבוד אחד להם אך אחר טחינה נפרדו מן החיטים ונעשו סובין שאז כבודם קל מאד מאד כי נזרקים ונבדלים על ידי נפה ולזה ידמה בעל שהוא כאשתו שהם נחשבים כגוף אחד אשר קודם נשואין זאת אשתו שהיא כגופו היתה דבוקה באביה ואמה וכבודה נחשב כמו כבודם ואחר נשואין דאז דבקים איש ואשתו נפרדה אשתו שהיא כגופו מן אביה ואמה ואז כבודה קל מאד וממילא גם כבודו קל.
ונמצא זה הוא כמו הסובין אשר קודם טחינה היה כבודם כמו הכבוד של החיטים שהיו עמהם ואחר הטחינה קל כבודם שהם מוכנים לזריקה שיבדלום על ידי נפה ויזרקו אותם ולהכי לא נקיט נוצה כי הנוצה מתחילתה היא נבדלת מגוף העוף וניכרת בפני עצמו וקל מסובין אורח מכניס אורח כי הקלות שיש לבעל שהוא החתן עצמו אינו דומה לקלות הבת שהיא אשתו כי הבת בבית אביה אחר נישואין היא כבודה כאורח אבל בעלה הוא אורח הנכנס מחמת אורח ועל כן כבודו קל מכבוד אשתו ועם כל זה משיב דבר בטרם ישמע היא כבודו קל יותר מזה הבעל שהוא בסוג אורח הנכנס מחמת אורח.
ונראה לי בס"ד דסובין קודם טחינה היו מגוף החיטים וכבוד אחד להם אך אחר טחינה נפרדו מן החיטים ונעשו סובין שאז כבודם קל מאד מאד כי נזרקים ונבדלים על ידי נפה ולזה ידמה בעל שהוא כאשתו שהם נחשבים כגוף אחד אשר קודם נשואין זאת אשתו שהיא כגופו היתה דבוקה באביה ואמה וכבודה נחשב כמו כבודם ואחר נשואין דאז דבקים איש ואשתו נפרדה אשתו שהיא כגופו מן אביה ואמה ואז כבודה קל מאד וממילא גם כבודו קל.
ונמצא זה הוא כמו הסובין אשר קודם טחינה היה כבודם כמו הכבוד של החיטים שהיו עמהם ואחר הטחינה קל כבודם שהם מוכנים לזריקה שיבדלום על ידי נפה ויזרקו אותם ולהכי לא נקיט נוצה כי הנוצה מתחילתה היא נבדלת מגוף העוף וניכרת בפני עצמו וקל מסובין אורח מכניס אורח כי הקלות שיש לבעל שהוא החתן עצמו אינו דומה לקלות הבת שהיא אשתו כי הבת בבית אביה אחר נישואין היא כבודה כאורח אבל בעלה הוא אורח הנכנס מחמת אורח ועל כן כבודו קל מכבוד אשתו ועם כל זה משיב דבר בטרם ישמע היא כבודו קל יותר מזה הבעל שהוא בסוג אורח הנכנס מחמת אורח.