חזרו זה בזה לא קתני כו' במסקנא מסיק האי תנא חזרו נמי הטעו קרי לי' ויל"ד מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר ונלענ"ד דלשון הטעו לא שייך אלא בטעות דמעיקרא לגמרי וקמ"ל במסקנא דמתניתין ר"מ היא דדאין דינא דגרמי ודוקא בחזרה כעין טעות דהיינו בתחלת היום ממש שעדיין יש שהות להשכיר במקום אחר הוא דאין להם אלא תרעומות לאפוקי הלכו ולא מצאו שכבר עבר קצת מהיום ולא ימצאו עוד מי שישכור אותם אז מחויב לשלם מדינא דגרמי וזה לא נקרא הטעה אלא חזרה דמשמע שאחר שכבר עשו עמו חזר בו ולכן מדייק הש"ס במסקנא האי תנא חזרה נמי הטעה קרי לי' ור"ל האי תנא ר"מ הוא דדאין דינא דגרמי וכמ"ש תוס' לקמן בשמעתין:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על בבא מציעא · דף 76a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דעתי' אעילויא כ' תוס' בשם ר"י ור"ח דהיינו בשכרכם עלי אבל שכרכם על בעה"ב מאי נ"מ רצונם לומר מאי נפקותא להאומנין שיפרשו לומר כמ"ש בעה"ב כיון שאמר להם בד' וכן דרך שכירות פועלים דהרי חזרו דהבעה"ב אמר בשלשה ואטו בשופטני עסקינן וע"כ ידע הבעה"ב שדרך להשכיר בשלשה והשליח שכבר הוסיף ואמר ארבעה ע"כ היינו היותר אפשר ביוקר וא"כ מה"ת להעלות על דעת הפועלים האלו להוסיף עוד על ד' לחשוב אולי יאמר הבעה"ב בחמשה זה מהיכי תיתי וע"כ לומר שלא אמרו כן אלא באם אולי אמר הבעה"ב רק בשלשה יהי' להם תרעומות על השליח במה שאמרו מהימנת לן דהכי אמר בעה"ב וע"ז יפה אמרו ר"ח ור"י מה איכפת להאומנין אם יהי' להם תרעומות על השליח או לא ואין דרך בני אדם להתנות בשביל זה דנהי דכולהו שמעתין עסיק ובא בהך דינא דתרעומות משום דאיסורא איכא להתרעם על חברו בחנם אבל מ"מ האומנין לא איכפת להו להתנות מעיקרא בדבר שאין להם שום תועלת כ"א התרעומות ולק"מ קו' מהרש"א:
הבא לי גיטי עיין מ"ש תוס' בגיטין ועי' פ"י שם ומ"ש בחדושי שם ופה אין להאריך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chidushei Chatam Sofer, 1864-1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036613/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 96cc4a274f3a2214ab00a8409bdeec247877553bebe49e16af94d25ba90395cb