קריאה במקור

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 16 · הלכה 5 · Integer 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
איזו מתכוין ר' יוחנן אומר כל שמזכירין לו אשה כו'. — פי' דסבר ר' יוחנן דאף ששואלין לו על האיש האבוד עדיין אין זה נקרא "מתכוין" אא"כ הזכירו את האשה לפני הגוי שאז אפשר שהגוי מתכוין להתירה; ורשב"ל סבר דאף אם אינן מזכירין לו את האשה מאחר ששואלין ממנו על האיש האבוד ה"ז נקרא "מתכוין" אא"כ הגוי הסיח מעצמו בלי שום שאלה. ולפ"ז ר' יוחנן הוא המקיל וכן מוכח נמי למטה בסוף הפרק דאיתא לית הדא פליג על רשב"ל כו' ומשמע דלר' יוחנן ניחא; ואף שבבבלי קכ"א ב' מבואר דר' יוחנן הוא המחמיר כבר כתב רמב"ן במלחמות סוכה פ"א שדרך הירושלמי והבבלי להחליף תדיר בכל מקום ע"ש, וע' באו"ז סימן תרצ"ג בשם ראבי"ה שנדחק מאד להשוות את המחולקין בזרוע ופירש את הירושלמי כפי שיטת הבבלי והמעין שם יראה שאין דבריו מחוורין, וע' עו"ש סימן תרצ"ה שכתב על זה הירושלמי בשם רבו ר' יהודה ב"ר יצחק מפריז שאין להקפיד אם הירושלמי מחליף אמוראים או תנאים מתלמודא דידן ומחלפינן סוגיית ירושלמי בתר סוגיית תלמודא דידן ע"כ וגם זה אינו מחוור.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Jerusalem, 1940
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: e62e729ecc38332fcbed40f46cd72d1c219dd2743f12b0a5e1683519937be828