שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 10 · הלכה 2 · Integer 5

לא מסתברא דלא נישאת ברשות מותרת שלא ברשות אסורה (פי' כבר כתבתי לעיל דשיטת הירושלמי דברשות היינו ע"פ שאלה לב"ד והן התירו בין שהיה לה עד אחד שמת בעלה ובין שהיו לה ב' עדים, ושלא ברשות היינו שנישאת בעצמה בלא שאלת ב"ד וגם באופן זה אין הפרש בין שהיה לה עד אחד שמת בעלה ובין שהיו לה ב' עדים וכ"ה שיטת התוספתא פי"א דתני התם האשה שבאה ואמרה מת בעלי ונישאת ע"פ עצמה ובא בעלה מותרת לחזור לראשון וע"ש, ולשיטה זו יפה הקשו בירושלמי כאן דאיפכא מסתברא דאם נישאת ברשות ב"ד תהיה מותרת לחזור לראשון אבל שלא ברשות תהיה אסורה לחזור לראשון) א"ר יוחנן דברי ר"ש עשו ב"ד הורייתן כזדון איש ואשה (פי' דאשה שנישאת ע"פ ב"ד הכל יודעין שנישאת בהיתר שא"א לעלות על הדעת שב"ד יטעו בזה לכן אם יתירו לה לחזור לראשון יאמרו שהחזיר גרושתו ולכך אסורה לחזור לו, אבל אם נישאת ע"פ עצמה מותרת לחזור לראשון שהקול יוצא שבא בעלה הראשון והכל ידעו שבשגגה נישאת לשני שהיתה סבורה שמת הראשון ודינה כשגגת איש באשה שיש לה בעל שמותרת לבעלה) א"ר יוחנן לית כאן פטורה אלא חייבת (פי' דזה ששנינו במשנה ג' "נישאת ע"פ ב"ד תצא ופטורה מן הקרבן" אינו כן אלא חייבת בקרבן מפני שאין זה כהוריית ב"ד אלא כטעות ב"ד כאלו הורו ב"ד ששקעה חמה במוצאי שבת) כו' ולא עקירת גוף הוא (פי' ולמה לן טעות ואפי' היא הורייה מ"מ חייבת בקרבן וכדתנן בהוריות פ"א מ"ג הורו ב"ד לעקור את כל הגוף כו' פטורין וכיון שב"ד פטורין היחיד חייב).

בשהורו עד חמש שנים אסורה כו'. —צ"ל: כמו שהורו עד חמש שנים מותרת מכאן ואילך אסורה (פי' שאילו ידעו ב"ד שיבא הראשון לא היו מתירין אותה לכך היתרן דומה כאילו התירוה לזמן עד שיבא הראשון ואין זה עקירת גוף) כו' הקילקול דומה לאכילת חלב ודם כמו שהורו מותר לאכול חלב ואכל דם (ומבואר דלשיטת הירושלמי "ב"ד" הוא ב"ד הגדול כב"ד שבהוריות).