שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 10 · הלכה 2 · Integer 2

נישאת ע"פ ב"ד ר' בא ר' המנונא ור' זעירא תריהון אמרין זהו ראשו של פרק. — כל זה מיותר כאן ומאמר ר' בא ר' המנונא כו' נשתרבב מלמטה סוף ה"ח דף י"א סוף ע"א וגם שם נוסף מקצת סוגיא דהכא שאינו שייך שם כל עיקר וע' מ"ש שם.

מה א"ר יוסי בשאר כל הדברים (פי' ר' יוסי שאמר במשנה ב' "כתובתה על נכסי בעלה הראשון" אם גם שאר כל הדברים יש לה על הראשון או שמא כתובה דוקא ומודה בשאר כל הדברים) נישמעינה מן הדא (בפרקין משנה יו"ד) ר' יוסי אומר כל שהוא פוסל כו' זהו ראשו של פרק (פי' דר' יוסי אמר דבריו על ראש הפרק באשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך ונישאת ואח"כ בא בעלה אם נישאת ברשות ב"ד בין שהיו לה שני עדים שמת בעלה ובין שלא היה לה אלא עד אחד תצא מזה ומזה דמאחר שאם גירשה השני או מת נאסרה על הראשון פוסל נמי ע"י עצמו שאם מת הראשון או גירשה הרי זו אסורה לשני, אבל אם הלכה מדעתה ונישאת ולא שאלה מב"ד ואח"כ בא בעלה הראשון על זה שנינו "נישאת שלא ברשות מותרת לחזור לו" פי' לראשון שכ"ה שיטת הירושלמי כמו שאבאר למטה וכיון שאינו פוסל ע"י אחרים אינו פוסל נמי ע"י עצמו שאם מת הראשון או גירשה מותרת לשני) הדא אמרה (פי' מזה שאמר ר' יוסי כל שפוסל ע"י אחרים פוסל ע"י עצמו) לא חלק ר' יוסי בשאר כל הדברים.