תני ר' חייא אוננין ומטמאין על הספק כו'. — צ"ל: אוננין ומאבלין על הספק (וכ"ה בבבלי ל"ו ב' תוד"ה "הא" שהביאו הלכה זו ממסכת שמחות ורצו להשוותה עם שיטת הבבלי שאין מאבלין על הספק ויתבאר למטה) כו' לית צריך א"ל והתני ר' חייה אוננין ומאבלין על הספק סימניו היו ניכרין (פי' שהיו סימנין בילד שהוא נפל כגון שלא נגמרו שערו וציפרניו) לא כן אמרין חברייה בשם ר' יוחנן סימני בן שמונה אין עושין מעשה סימן היה לו שבעל ופירש (פי' וידוע לו שלא כלו חדשיו והוא בן שמונה ונפל לכך הורה ר' יסא שאינו צריך להתאבל עליו אבל אם היה ספק נפל ספק ולד גמור חייב להתאבל עליו כ"ה לפי שיטת הירושלמי ומסכת שמחות שנתחברה בא"י. אבל שיטת הבבלי בשבת קל"ו א' שאפי' על הספק אינו מתאבל וזה מן החילופים שבין בני בבל לבני א"י.
וכן מצינו בדברים שבין בני בבל לבני א"י שבסו"ס יש"ש ב"ק סימן ב' בני א"י אין מתאבלין על תינוק עד שיהא בן שלשים יום בני בבל מתאבלין אפי' על יום אחד ע"כ, וברור שט"ס הוא וצ"ל להפך; וכ"ה בחלופי מנהגים להרב ר' יואל מיללער ז"ל בשם צדה לדרך כ"י: אנשי מזרח אין מתאבלין על הילד עד שיהא בן שלשים יום ובני א"י אפי' הוא בן יומו ע"כ. וע' באשכול ח"ב סימן י"ד שהשואל מר' האי גאון כתב דאנינות בספק נפל הוא מחלוקת תלמוד בבלי ותלמוד א"י ע"כ והוא רומז על ירושלמי שלפנינו; וזה נעלם מהרב נחל אשכול ז"ל שם וכן נעלם זה מהרב העמק שאלה ז"ל על השאילתות סוף סימן ק"ג וע' בחדושי רמב"ן פ' א' וכן במלחמותיו שם דנראה שגם הוא באר את הירושלמי כאן כפירושנו).
וכן מצינו בדברים שבין בני בבל לבני א"י שבסו"ס יש"ש ב"ק סימן ב' בני א"י אין מתאבלין על תינוק עד שיהא בן שלשים יום בני בבל מתאבלין אפי' על יום אחד ע"כ, וברור שט"ס הוא וצ"ל להפך; וכ"ה בחלופי מנהגים להרב ר' יואל מיללער ז"ל בשם צדה לדרך כ"י: אנשי מזרח אין מתאבלין על הילד עד שיהא בן שלשים יום ובני א"י אפי' הוא בן יומו ע"כ. וע' באשכול ח"ב סימן י"ד שהשואל מר' האי גאון כתב דאנינות בספק נפל הוא מחלוקת תלמוד בבלי ותלמוד א"י ע"כ והוא רומז על ירושלמי שלפנינו; וזה נעלם מהרב נחל אשכול ז"ל שם וכן נעלם זה מהרב העמק שאלה ז"ל על השאילתות סוף סימן ק"ג וע' בחדושי רמב"ן פ' א' וכן במלחמותיו שם דנראה שגם הוא באר את הירושלמי כאן כפירושנו).