שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 1 · הלכה 2 · Integer 10

אתייא עובדא קומי ר' יוסי אמר יבדקו דדיה (פי' דאשה אחת שהביאה ב' שערות באה למאן לפניו וצוה לבדוק בדדיה שאם ימצאו בהן סימני בגרות אינה יכולה למאן) מה כר' יודה (פי' ולאפוקי מדר"מ דאמר דמיד שהביאה ב' שערות אינה יכולה למאן, אבל יכול להיות דר' יוסי סבר נמי כר"ש דאמר עד שתתפשט הכף דבין ריבוי שחור על הלבן ובין התפשטות הכף שניהן הן סימני בגרות כדתני בתוספתא נדה פ"ו סימנין של בוגרת כו' ר"ש אומר משתתפשט את הכף ע"כ וע' בירושלמי רפ"ח דסנהדרין ומ"ש שם) כו'.

כר' יודה דר' יודה אמר עד שירבה השחור והוא דאמר ריב"ל כו'. — יש להפך הגירסא וכצ"ל: דר"י אמר עד שירבה השחור והא אמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן אין עושין מעשה (פי' להקל ולסמוך על סימן העליון של דדין אלא סימן התחתון הוא עיקר, וכעין זה לקמן פי"א ה"ט ובבלי פ' א' ונדה מ"ח ב') הדא דתימר בתוך הזמן (פי' הא דאמר ר' יוחנן שאין עושין מעשה להקל בסימן העליון אין זה אלא בשנמצאו סימני בגרות בדדין בתוך ששה חדשים מזמן שהביאה ב' שערות) אבל לאחר הזמן עושין מעשה כהדא דמר ריב"ל אין בין ימות הנערות לימות הבגרות אלא ששה חדשים בלבד ברם הכא (פי' בנמצאו סימני בגרות בדדין בתוך הזמן) ספק רבה שחור ספק לא רבה שחור (פי' ומיאנה ואח"כ קיבלה קידושין מאחר) כופו אני ליתן גט (פי' שכופין את הראשון לגרשה דשמא מיאונה מיאון ותפסו בה קידושי שני) רבה השחור אינו נוגע בגט (פי' דמיאונה ודאי אינו מיאון ולכך אין קידושי שני תופסין בה).

[השלמות: אין עושין מעשה. — ע"ל פי"א ה"ט (י"ב סוע"א) ובבלי פי א'.]