ולא עדות הוא אף זו כיוצא בה ומוסיפין על העדות כו'. — יש להפך ולתקן וכצ"ל: אף זו כיוצא בה (והיא פיסקא) ולא עדות היא ומוסיפין על העדות ר' חנניה סבר מימר בפקח שנשא אשה ונתחרשה (פי' ולפ"ז ודאי קשיא וכי מוסיפין על העדות) ר' יוסי סבר מימר בקטנה שהשיאה אביה ונתחרשה (פי' על זה אמרו חכמים אף זו כיוצא בה ולא תיקשי מידי דאין בזה הוספה שאם השיאה האב אין הפרש בין שהיא קטנה חרשת ובין שהיא קטנה פקחת).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 14 · הלכה 2 · Integer 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e62e729ecc38332fcbed40f46cd72d1c219dd2743f12b0a5e1683519937be828