שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 10 · הלכה 8 · Integer 4

פתר לה סמוך לעשרים שנה. — צ"ל: פתר לה לאחר עשרים שנה (פי' שכבר נגמרו לו עשרים שנה שלמות) כצ"ל לפי נוסח הסוגיא שלפנינו; אבל ענין הסוגיא אינו מובן לכן נ"ל להחליף ולתקן וכצ"ל: פשיטא הדא מילתא פחות מבן עשרים שהביא ב' שערות מיכן ואילך הוא איש (פי' שאינו נעשה בן עונשין אלא משעה שהביא ב' שערות וכ"ה דעת התוספות בבבלי פ' א' ד"ה נעשה) ויותר מבן עשרים שהביא ב' שערות למפריעו הוא נעשה איש (פי' מבן עשרים שמאז הוא סריס ותניא בתוספתא פ"י וכן בתוספתא נדה פ"ו בן עשרים שנה שלא הביא ב' שערות אע"פ שהביא אחר מכן הרי הוא כסריס לכל דבר, ושיטה אחרת לבבלי פ' א' דמבן י"ג נעשה איש) מה פליגין בבן עשרים שמואל אמר למפריעו הוא נעשה איש (פי' מבן י"ט שנים ויום אחד דסבר כעולא בבבלי נדה מ"ז ב' שאם לא הביא ב' שערות מבן י"ט שנים ויום אחד נעשה סריס ואפי' הביא אחר זמן ה"ז סריס מבן י"ט ויום אחד) רב אמר מיכן ואילך הוא איש (פי' רב כדעתו שאמר בבבלי נדה שם דעשרים שנה של סריס הן מעת לעת ורק משעה שהביא ב' שערות הוא נעשה גדול) כו' ויתרו בו שמא יביא ב' שערות בתוך ששה חדשים (פי' שכל ימיו של בן סורר ומורה אינן אלא ששה חדשים משנעשה גדול כדאיתא בסנהדרין רפ"ח, וע' מ"ש בהערותי שם. וה"פ שאם נעשה סורר ומורה אחר י"ט שנה לשמואל או עשרים שנה לרב יתרו בו בפני שלשה שאם יחזור ויקלקל ויביא ב' שערות בתוך ששה חדשים והוא נעשה גדול למפרע יהיה נדון כבן סורר ומורה ואף שא"א להלקותו טרם שהביא ב' שערות ותנן בסנהדרין פ"ח מ"ה מתרין בו בפני ג' ומלקין אותו חזר וקילקל נדון בכ"ג ואינו נסקל עד שיהיו שם ג' הראשונים שנאמר בננו זה זה הוא שלקה בפניכם ע"כ נראה מכאן דהתראה היא עיקרית אבל מלקות אינו מעכב) כו' פתר לה סמוך לעשרים שנה (פי' דהא דתנן ואחד בן כ' שלא הביא ב' שערות היינו מי"ט עד עשרים שנה).