זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי האי אייתי סהדי דאבהתיה היא והאי אייתי סהדי דאכלה שני מזקה אמר רבה מה לי לשקר אי בעי אמר מינך זבנת ואכלת' שני חזקה. אמר ליה אביי מה לי לשקר במקום עדים לא אמרינן ואיפסיק דינא כוותיה וכשראה שהפסיד בטענה זו חזר ותיקן דבריו ואמר אין דאבהתך היא ומינך זבנתה ואכלת' שני חזקה והא דקאמרי דאבהתי דאסמכינן עלה כדאבהתי טוען וחוזר וטוען טענה כזאת שאינה סותרת לגמרי טענה הראשונה אלא מתקן ומיישב טענה ראשונה או אפילו בזה אין חוזר וטוען עולא אמר טוען וחוזר וטוען נהרדעי אמרי אינו טוען וחוזר וטוען ומודה עולא היכא דאמר של אבותי ולא של אבותיך דאינו טוען וחוזר וטוען והיכא דהוה קאי בב"ד ולא טעין ונפק לברא והדר אתא לבי דינא וטוען דאינו טוען וחוזר וטוען מ"ט טענתא אגמרוהו ומודו נהרדעי היכא דאמר ליה של אבותי שלקחוה מאבותיך דטוען וחוזר וטוען:
קריאה במקור
פסקי הרא"ש על בבא בתרא · פרק 3 · הלכה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b7a7dfdd23ac3b5be0eb1b05c2ee1c418dd0c672279f25fc5447a892752fda4d