קריאה במקור

פסקי הרא"ש על בבא בתרא · פרק 3 · הלכה 49

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
שלח ליה רב נחמן בר רב חסדא לרב נחמן בר יצחק אריס מעיד או אינו מעיד הוה יתיב רב יוסף קמיה אמר ליה הכי אמר שמואל ארים מעיד והא תניא אינו מעיד לא קשיא הא דליכא פירי בארעא והא דאיכא פירי בארעא. ת"ר ערב מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתא כנגד החוב מלוה מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתא כנגד חובו ואפילו אי האי ארעא אחריתא זבורית והאי של ערער בינונית לא חשדינן ליה להעיד שקר משום חלוף דבין בינונית לזיבורית אחרי שמוצא לגבות כל חובו. לוקח ראשון מעיד ללוקח שני והוא דאית ליה ארעא אחריתא ללוקח שני או למוכר לסמוך עליה אם תמצא לומר שלו גזולה ויערפה מידו. קבלן אמרי לה מעיד ואמרי לה אין מעיד אמרי לה מעיד כי אית ליה ארעא אחריתא בדין ערב ואמרי לה אין מעיד דניחא ליה דליקומו תרוייהו בידיה דכי אתא בעל חוב מאי דניחא ליה שקיל ומתוך כך לא יחזור על הקבלן:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: b7a7dfdd23ac3b5be0eb1b05c2ee1c418dd0c672279f25fc5447a892752fda4d