מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 10 · הלכה 1 · Segment 4

היתה חורבתו סמוכה לכותל חצר חבירו. דין זה דהתוספתא מבואר בבבלי לקמן פ' השותפין דף ו' ע"ב גבי פלוגתא דרב הונא ורב חסדא בשתי חצירות זו למעלה מזו תניא כוותיה דרב חסדא שתי חצירות זו למעלה מזו לא יאמר העליון וכו' ומסיים שם ואם היתה חצירו למעלה מגגו של חבירו אין זקוק לו. וכן הוא בתוספתא דמכילתין. ומביאה הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' שכנים הלכה ז' ופסק אין העליון זקוק לתתתון כלל וכתב עליו הראב"ד ז"ל אין דבריו ברורין כלל. וטעמו דהא לעיל התם מפרש לה ר"נ אין נזקקין לד' אמות אבל נזקקין למחיצת עשרה והרמב"ם ז"ל פסק בעצמו כן למעלה שם. ונראה דטעמו של הרמב"ם דס"ל דלא אמר ר"נ הכי אלא בין גג לגג הסמוכין זה לזה דאע"ג דאין כאן היזק ראיה שאין דרך להשתמש בגגין מ"מ מחיצה עשרה בעי למיתפס עליו כגנב כדאמר התם וזה שייך בסמוכין אבל בחצירו למעלה מגג חבירו כיון דאין לבעל החצר היזק ראיה מבעל הגג וגם איננו סמוך ולא שייכא האי טעמא משום למיתפס וכו' כל כך דהא בחצירו למעלה בלאו הכי מיתפס כגנב אם עומד זה על גגו ומגביה עצמו להסתכל ולידע מה בחצירו של זה אין העליון זקוק לתחתון כלל. ומפרש לדברי הש"ס דהתם לעיל הכי מאי לאו אין נזקקין לו כלל וכמו דהתם אין נזקקין לו כלל ה"נ בין גג לגג וקשיא לר"נ ומשני לא דלא דמי ולא תלמד מהתם לכאן אלא דאין נזקקין לד' אמות וכו' דהכא איכא טעמא למיתפס וכו'. ובענין מה שלמד הש"ס הכא מהאי תוספתא דצריך העליון לסייע התחתון בעשיית יסודות מתבאר ג"כ התם בהאי עובדא דהנהו בי תרי דהוו דיירי חד עילאי וחד תתאי איתבר תתאי וכו' דבמטא כשורי למטה מי' מצי א"ל למטה מי' רשותא דידי הוא. וצריך לבנות. וכתב הרמב"ן ז"ל בחידושיו שם דנראה לו ששניהם בונים הכל ומביאו הב"י בסי' קס"ד וכ"פ הטור שם הושפלה התקרה וכו' ויש לסברא זו ראיה מדהכא: