מפני שהן מותירות. דיני' דר' יהודה מוסכם מן הפוסקים הוא בענין שאם הפקיד אצלו בימות הגורן והחזירו בימות הגשמים שאינו מוציא לו חסרונות וכדמוכח מהסוגיא דהתם דמפרש להאי ברייתא בד"א שמדד לו מתוך גרנו וכו' שמדד לו בימות הגורן וכו' והך ברייתא ר' יהודה בתוספתא קתני לה וכן הביא הה"מ בשם הרשב"א ז"ל בפ"ה משאלה ופקדון הל' ח' דפסק הרמב"ם שם כן וכ"כ הנ"י וע"ש ומזה תבין דברי הרמב"ם בפי' המשנה לפי התוספתא שלפנינו אבל בחיבורו חזר בו. מיהו משמע דלא מחלקינן בין מדה מרובה או לא כדסתם שם הרמב"ם דבריו וכן הרא"ש בשם הרי"ף העתיק הברייתא כסתמה וזהו הספק שנסתפק הרשב"א ז"ל בענין חילוק במדה מרובה. והר"ב כתב ואין הלכה כר' יהודה ולא דקדק התי"ט כלום. ועיקר דיני' דר' יהודה וסברא דיליה הלכה היא:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9e1c686e773ecaff29bb3dbbcf36bbe0e9c677055dd326f39f64f083acac89e5