מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 8 · הלכה 4 · Segment 2

זו להוציא מידי סומכוס. למאי דפליגי התם דף ק' ע"א רבה ורבה בר רב הונא באוקמתא דמתני' ואליבא דסומכוס מתפרשת הסוגיא כמו שבארתי בפנים בכעין זה ור' אילא דעתו לפרש כרבה התם דלא אמר סומכוס אלא בשמא ושמא אבל בברי וברי לא ורישא וסיפא ניחא לי' לאוקמי כסומכוס כדאמר התם. ור' יוסי דהכא מתמה עליה דא"כ מאי קשיא לי' לר' יוחנן. ואפשר נמי לפרש דר' יוסי ס"ל כרבה בר ר' הונא הוא דאמר סומכוס אפי' בברי וברי והיינו דקשיא לי' עלי' דר' אילא דאם כדבריך לא הוי לי' לר' יוחנן להקשות ולדייק כלום זו להוציא מידי סומכוס. דהא פשיטא לן דסיפא בברי וברי מיירי אלא ודאי קים ליה לר' יוחנן דאמר סומכוס אפי בברי וברי והיינו דקשיא לי' לר' יוחנן דסיפא זו להוציא מידי סומכוס היא. ובזה מתפרשין דברי ר' יוסי יותר כפשטן. והתם מתרץ לה אליבא דרבה בר ר' הונא דס"ל אליבא דסומכוס אפי' בברי וברי דסיפא איירי בשיש עסק שבועה דאורייתא ביניהם כגון דקטעה לידה. ושמא לא הוי ניחא ליה לר' יוחנן בהאי אוקמתא. ולמאי דסבר כרבה בר ר' הונא אליבא דסומכוס קשיא ליה דסיפא להוציא מידי סומכוס הוא. ולבי אומר לי דהאמת והנכון הוא דסוגיא זו אין כאן עיקר מקומה אלא אגב דאיירי במתני' בדין דיחלוקו ואליבא דסומכוס נקט לה הכא. ועיקר מקומה על המתני' דסוף פ"ג דב"ק היו הנזוקין שנים וכו' המוציא מחבירו עליו הראיה ועלה היו שונים בבית המדרש דר' יוחנן אמר דמתני' להוציא מידי סומכוס היא וכדאמר התם דף ל"ה ע"ב זאת אומרת חלוקין עליו חביריו על סומכוס וכו' ועלה קאמר ר' אילא דאפי' תימא דמתני' דהתם כסומכוס אתייא ותיפתר דהמזיק והניזק טוענין ברי וברי ובכי הא מודה סומכוס ומקשה ר' יוסי אם כדבריך בפירוש המשנה לא הוי אמר ר' יוחנן זו להוציא מידי סומכוס דהא לא מספקא לן דלא אמר סומכוס בברי וברי כלל. והכי משמע מסוגיא דהתם דלא קאי אוקמתא ופירושא דרבה בר רב הונא במתני' שם. והרגיל בש"ס הזה לא יהיה כמתמיה כלל במה שאמרנו דדרך הש"ס הזה מה דהוו תנו בי מדרשא בעלמא אמתני' מייתי לה עלה דמתני' אחריתא איידי דאיירי בהאי ענינא ודוגמתו תמצא לעיל פ' כיצד הרגל הלכה ז' ובמקומות הרבה. ולכ"ע והמסקנא דמתני' כסומכוס הוא אבל למאי דקי"ל כרבנן המוציא מחבירו עליו הראיה כמבואר בדברי הפוסקים. מלבד בדין דסיפא זה אומר איני יודע וכו' פסק הרמב"ם ז"ל בפ' כ' ממכירה הלכה י"א דכשאינה ברשות אחד מהן יחלוקו. ובאמת זה צריך עיון כאשר הניחו כל המפרשים ז"ל בדין זה. שהרי עכ"פ חזקת מרא קמא יש כאן כדמוכח מהסוגיא דאחר דקאמר דקיימא בסימטא פריך ונוקמא אחזקת דמרא קמא וכן מוכרח לדעתו ז"ל ממ"ש שם בהל' לעיל. והנ"י פי' במשנה וכתב ומיהו אין שם אחד מהם מוחזק בו. והוגה בפי'. פי' דליכא למימר אוקמא אחזקה דמרא קמא ואינו בחזקתו של זה יותר משל זה. אפי' אנן אמרינן הכי דיחלוקו. וזה קשה להבין דהיכי משכחת לה במכירה שיהא בה קנין גמור וליכא למימר בה אוקמא אחזקה דמרא קמא. וקשה לנו לפרש דברי הרמב"ם בדרך זה ובמקום אחר יתבאר מזה בעזה"י ב"ה: