מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 10 · הלכה 2 · Segment 3

הורי ר' חנינא לאילן ציפוראי. נראה לפרש דהכא בשותפין איירי ומפני שדרכם של בני ציפורי היו בכך שמכניסין הסוחרים עם השקים והתבואות לבתיהן הורה להם שגם בעל העליה יסייע בתקרה והלווחים לפי שפעמים צריך הוא בהחזקת התקרה. דאי בשוכר ומשכיר איירי א"כ הא דר"ח דלא כמאן דהכל מודים על בעל התחתון לתקן ולהחזיק התקרה ודוחק לומר דמפני שצריך גם בעל העליה לכך כדקאמר והורה ג"כ בשוכר מהאי טעמא חדא דמנא ליה לר"ת לחלק בכך ובמתני' סתמא תנן התחתון נותן את התקרה ועוד דבשוכר לא שייך האי טעמא דאין העליה מושכרת לו בקביעות ולכשיכלה זמנו המשכיר יכול להוציאו וא"כ היאך נחייב אותו בהחזקת התקרה בימים שהוא דר בהן דירת עראי ולא בקביעות אלא דנראין הדברים דבשותפין איירי ומכאן נוכל להביא ראיה לפסק הרמב"ם ז"ל דיש לחלק בין שוכר ומשכיר לשותפין ולפיכך בפ"ו משכירות הל' ד' פסק כת"ק דהמתני' דעל המשכיר שהוא התתתון לתקן התקרה והמעזיבה שהמעזיבה חוזק התקרה היא ואפ"ה בריש פ"ד משכנים שהבאתי לעיל פסק בשותפין דהתקרה של בית הרי הוא של בעל הבית והמעזיבה של התקרה הרי הוא של בעל העליה וטעמא דשאני בשותפין שהם דרים בקביעות וא"כ גם בעל העליה צריך לסייע להחזקת התקרה. והכא לא אמרו אלא בלווחין ותקרה מפני שזה תלוי במנהג המקום כדאמרי' התם בפרקין דף י"ז ע"א מר כי אתריה וכו' ומ"מ למדנו מכאן דעכ"פ יש לחלק בין שוכר ומשכיר לדין דשותפין ולמד הוא ז"ל כן גם לדין המעזיבה וכבר האריכו בזה המפרשים. והנלע"ד כתבתי שדרכו ז"ל ללמוד תמיד ובכ"מ מהאי תלמודא במקום שהי' יכול להוציא איזה חילוק דין בסברא: