שאל אחת ושכר אחת. לפי נוסחא זו ליכא סייעתא להא דכתב הנ"י בענין גלגול דמתני' בדלא שייכא ביה גלגול שבועה עסקינן דמיירי שיודעין שמתה ובנוסחא דהתם דגריס ומתה וע"ש מה שכתב לדעת המפרשים ז"ל. ואני פירשתי המשנה לפי שיטת הרמב"ם ז"ל בחיבורו וטעמא בדין הזה היכא דליכא עסק שבועה דאורייתא ביניהם כגון שתובעו פרה א' שמתה כדרכה והלה אומר איני יודע אם השאולה או השכורה שהדין בזה שישבע היסת שאינו יודע ויפטר ולא אמרינן מתוך שאיל"מ ברור הוא לדעת הרמב"ם משום דלא אמרינן בשבועה הבאה ע"י גלגול מתוך שאיל"מ. וכן בענין שפלפלו בשהתובע טוען טענת שמא אם שייך כאן שבועה כדפרישית בסיפא המשאיל אומר וכו' והתי"ט נסתפק בזה לדעת הרמב"ם ורצה לדחוק בדבריו דפ"ג מהלכות שאלה הלכה ג'. ומבואר הוא מדבריו שם דס"ל להדיא דישבע שאינו יודע ויפטר כנראה להמעיין בדבריו ויתבאר אי"ה בעיקרי דינים אלו ולפי דעות שיטות המתחלקות במס' שבועות בס"ד:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 8 · הלכה 2 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9e1c686e773ecaff29bb3dbbcf36bbe0e9c677055dd326f39f64f083acac89e5