לא דאמר ר"ש בן לקיש אכן. בפירוש אלא דנלמד מכח האי קושיא מה דמקשה על דר' הושעיה כו' וכלומר דבאמת לאו פירכא מעיקרא היא כלל דנהי דמצי הדר ביה כל כמה דלא הדר ביה כיד בעל הבית היא כדאמר התם בדף י' ע"א וכי הדר ביה טעמא אחרינא הוא דכתיב כי לי בני ישראל עבדים וכו'. וליכא למשמע מינה לענין אם אחר זוכה ממש לחבירו במציאה דליכא מהאי בנייתא לא תיובתא למ"ד המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו דאיכא למימר דשאני פועל דידו כבה"ב ולא סייעתא למ"ד קנה חבירו. והמסקנא כר' יוחנן דהתם וכן בהאי ש"ס בפ"ד דפאה דקנה חבירו. ובענין דין דמציאה פועל המסקנא התם דף י"ב ע"ב כרב פפא דלעולם היא לעצמו שלא הגביה אותה בשביל הבה"ב אא"כ שכרו ללקט מציאות כגון דאקפי אגמא בכוורי דאז אפי' מצא כיס מלא מעות הרי הוא של בה"ב כדכתב הרמב"ם בסוף פ"ט מהל' שכירות:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9e1c686e773ecaff29bb3dbbcf36bbe0e9c677055dd326f39f64f083acac89e5