המקבל שדה מחבירו יאכלה חגב וכו' פי' רש"י ז"ל הא ליתא אלא בחכרנותא וכו' כמה שהבאתי בפי' המשנה והרמב"ם ז"ל בפ"ח משכירות כתב בדין זה הלכה ה' השוכר או המקבל שדה מחבירו ותמה עליו הה"מ ע"ש שתירץ ולא כלום. ובשי' למב"א ז"ל מביא בשם הרמ"ך ז"ל אהא דקאמר התם אילו זרעתה חיטי הוה מיקיים בי ותגזר אומר ויקם לך ונראה לומר דהאי דינא דיינינן בין בחכרנותא בין בקבלנותא למחצה לשליש דכיון דשני משלחותי' פושע הוא ומצי נמי א"ל אילו לא שנית הוה מקיים בי ותגזר אומר וגו' וכן נראה מלשון הר"מ שכתב השוכר או המקבל עכ"ל וזה נראה דדבריו שכתב המקבל משום סיפא נקט לה והב"י קבע בש"ע לפי פי' הה"מ ופי' הרמ"ך הוא הנכון ועיין לקמן הלכה ח':
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 9 · הלכה 5 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9e1c686e773ecaff29bb3dbbcf36bbe0e9c677055dd326f39f64f083acac89e5