מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 5 · הלכה 5 · Segment 6

אמר ר' יוסי והוא שהעמידו אצל ישראל. כדפרישית ור"ל דבהעמידו תליא מילתא דמכיון שהעמידו אצל הישראל אע"פ שלא נתן ישראל המלוה את המעות בידו ליד ישראל האחר אלא העכו"ם הוא דנתן המעות לידו בשליחותו דהמלוה אסור דיש שליחות לעכו"ם לחומרא וזהו כדאמר התם דף מ"א ע"ב בפשיטות בשלמא סיפא לחומרא אלא רישא כיון דאין שליחות לעכו"ם איהו הוא ניהו דשקיל ריבותא וכו' אלא א"ר פפא כגון שנטל ונתן ביד כלומר רישא הוא דמיירי שנתן העכו"ם בידו המעות לישראל אבל סיפא כיון שהעמידו הוא דאסור וכפי' רש"י ז"ל וכן דעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל בפ"ה ממלוה הל' ד' דיש שליחות לעכו"ם לחומרא. ומ"ש הה"מ שם להיש חולקים וכן נראה מן הירושלמי אין כאן שום רמז לסייע להיש חולקין דהא לדעת ר"ת בתוס' שם וסייעתי' צ"ל דהאי בשלמא לא קאי ואוקמתא דרב פפא בין ארישא בין אסיפא קאי וסיפא דוקא בשנתן הישראל המעות ליד ישראל זה כדכתבו שם א"כ מאי והוא שהעמידו דנקט הכא ולפי הגי' שלפנינו ופירושו הנראה סייעתא מהכא לרש"י ולרי"ף ולר"ח ולהרמב"ם ז"ל וראיתי בשי' למב"א ז"ל שהביא בשם הרמב"ן ז"ל בפירושיו ואחר שפלפל שם בדין זה כתב אבל מה אעשה ובירושלמי משמע מפורש כדברי ר"ת להקל והכי איתא התם מלוה ישראל וכו' ואם העמידו אצל העכו"ם מותר א"ר ייסה והוא שהעמידו עם העכו"ם וכן עכו"ם שלוה מישראל וכו' ואם העמידו אצל ישראל אסור א"ר ייסה והוא שהעמידו עם הישראל ופירש ברישא והוא שהעמידו עם העכו"ם שנשא העכו"ם ונתן מידו ליד ישראל השני ובסיפא והוא שהעמידו עם הישראל כלומר שנשא ונתן בידו מיד ישראל ליד ישראל משמע כדברי ר"ח להקל ודילמא לא ס"ל לבני מערבא דיש שליחות לעכו"ם לחומרא כדאמרינן בגמרין ובעל נפש יחוש לעצמו עכ"ל ובודאי לפי גי' זו דגריס גם ברישא והוא שהעמידו וע"כ צריך לפרש דנשא ונתן ביד קאמר דהא לקולא לכ"ע אין שליחות לעכו"ם א"כ בסיפא נמי משמע כן והרי הוא כדברי ר"ת ומיהו כיון דאשכח גי' דנוכל להשוות הסוגיות טפי עדיף וכן הסכימו רוב האחרונים כגדולי הפוסקים דיש שליחות לעכו"ם לחומרא: