מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 8 · הלכה 3 · Segment 3

השאילני פרתך ואני נשאל לך. נראה לפרש דהאי ואני נשאל לך אכליו קאי כלומר שאני ג"כ אשאיל לך איזה דבר דהוי השאילני ואשאלך באותו היום ובאותו הזמן והוי שאלה בבעלים כדעת הרמ"ה והרא"ש ז"ל בתשובה מביאו הטור סי' ש"ה וכן הוא דעת הרמב"ם ז"ל בפ"י מהלכות שכירות הלכה ב' כמו שדקדקו המפרשים דבדוקא למחר הוא דלא הוי שאלה בבעלים וכמבואר שם. ולפ"ז הוי סייעתא מהכא לדעתם ז"ל נגד דעת החולקין בדין השאילני ואשאילך וכמו דנראה מהכרעת הב"י בש"ע שהביאו שם סעיף ז' דין דתשובת הרא"ש. ואם נפרש כפשוטו ואני נשאל לך קשה דבכה"ג לא מצינו שיהא נקרא שאלה בבעלים כשהשואל במלאכתו של המשאיל ומהיכי תיתי לומר כן אם לא דנאמר דהאי ואני נשאל לך תשובת המשאיל להשואל הוא שא"ל ואני נשאל לך במלאכתך ואם כן היה הדין מוסכם אפי' לדעת החולקין בהשאילני והשאילך וכמו דמוכחא האי עובדא דהנהו אהלויי בפ' האומנין התם דף פ"א ע"א וכן חד אריך וחד גוצא דלקמן שם וכמו שנראה מפירש"י ז"ל דבכה"ג מודה הוא ז"ל היכא שהמשאיל במלאכתו של שואל הוא בשעה שזה השאיל ממנו דהוי שאלה בבעלים וע"ש:

שאלה מן הבייר וכו' כמו שהבעלים עמו. דין זה פלוגתת הפוסקים הוא דהרמ"ה ז"ל מביאו הטור סי' שמ"ו פסק דשלוחו של אדם כמותו למיהוי שאלה בבעלים ולא כן דעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל ודעת רוב הפוסקים אלא דוקא בעבד כנעני אמרי' יד העבד כיד רבו. ותליא בפירושא הא דרבא מסתברא יד העבד כיד רבו בפרקין דף צ"ו ע"א אם קאו דבריו לדוקא אליביה דמ"ד אין שלוחו כמותו בענין זה ופסק רבא כוותיה או דקאמר אפי' להאי מ"ד מודה הוא בעבדו כמבואר בדברי הרא"ש ז"ל. ומ"מ צריך טעם לדעת הרמב"ם דרגיל הוא ז"ל לפסוק כתלמוד' דהכא במקום שאין צד הכרע מוכרח מהתם דלא כהאי תלמודא כמבואר להמעיין ורגיל בדבריו שלא עשה חיבורו כ"א אחר שבירר כל ההלכות מהתוספתא ומהירושלמי ורמז הוא ז"ל בעצמו לזה בפי' המשנה דמס' תמיד וכ"כ בתשוב' מהר"י קולון שורש ק' בענין דעתו בהכרע מהאי ש"ס שכתב שם בענין דין דקורעין על הכנויין המבואר בפ' ואלו מגלחין ופ' ד' מיתות בהאי תלמודא וז"ל והוא דבר ידוע שרבינו משה רגיל לפסוק על פי הירושלמי יותר מכל הפוסקים הידועים אצלינו ואפי' במקום שאין תלמודינו מוכיח כדברי הירושלמי לפעמים יפסוק כמותו היכא שתלמודינו מעמיד משנה או ברייתא בשינויא דחיקא והירושלמי מפרשה כפשטה תופס לו שיטת הירושלמי עכ"ל בזה. והנראה בזה דהוא ז"ל היה מפרש להאי דהכא דלאו בשומר שלו ופועל שלו מיירי אלא בבייר וסנטר שומר העיר מיירי וכן האיקנומוס על העיר הוא וכדמוכח מריש פרק דלקמן וא"כ הוא דומה למה דאמר רבא התם דף צ"ז ע"א מקרי דרדקי שתלא טבחא ואומנא ספר מתא כולהו בעידן עבידתייהו בשאילה בבעלים דמו וכמו שפסק בזה פ"ב משאלה הלכה ג' מלמד תינוקות וכו' כל אחד כאלו וכיוצא בהן וכו' הרי זה שמירה בבעלים וזה פשוט: