בן יהוידע על חולין · דף 59b

כִּי הֲוָה מַרְחִיק שְׁלֹשׁ מֵאוֹת פַּרְסֵי. נראה לי כל זה היה בדרך נס על ידי תפלתו של רבי יהושע שהתפלל בכך שקודם ארבע מאות פרסי שהם כנגד ארבע מאות רוחות דסטרא אחרא ישאג ויפיל בזה שורא דרומי וכרחוק שלש מאות כנגד מספר שם אלקים דיודי"ן שעולה ש' [אל״ף למ״ד ה״י יו״ד מ״ם = 300] שבו נמתקים הדינין 'נָתוּר כָּכֵי וְשִׁינֵי' הרומזים לכוחות הדינין וגם הקיסר ראש הפעור נפל מכסאו לארץ וגבר ישראל ובשני מקומות אלו שהם חד הרחק ת' פרסה וחד הרחק ש' פרסה נרמז כי ת"ש כוחם של חיצונים אויבי ישראל.

אָמַר לֵיהּ: בְּמָטוּתָא מִינָךְ, בָּעִי רַחֲמֵי עֲלֵיהּ דְּלִיהָדַר לְדוּכְתֵּיהּ, בָּעָא רַחֲמֵי עֲלֵיהּ וְאַהֲדַר לֵיהּ לְאַתְרֵיהּ. אין להקשות אמאי לא אמר לו שיתפלל שלא יהיה נזק מן שאגתו דיש לומר משום דמזה יהיה רבוי נסים לכל מין האדם והבהמה ברם הא קשיא אמאי לא אמר לו שיתפלל שלא ישאג עוד כלל?
ונראה לי בס"ד כי הארי טבעו לשאוג כידוע וכמפורש בכתובים ואם יתפלל שלא ישאג הוי שינוי טבע ואין מתפללים לשנות הטבע ולכך אמר לו שיתפלל שיחזור. אי נמי שזה מחמת תוקף שאגתו נראה שראייתו משונית ובני אדם מתים מחמת שרואין אותו ראיה בעלמא לכך לא רצה שיבא למקום הישוב של בני אדם.