בן יהוידע על חולין · דף 77b

תַּנְיָא אִילָן שֶׁמַּשִּׁיר פֵּרוֹתָיו סוֹקְרוֹ בְּסִיקְרָא, וְטוֹעֲנוֹ בַּאֲבָנִים. ונראה לי בס"ד דרך רמז אִילָן רמז ללשון שהוא עיקרו של גוף הנקרא אילן דכתיב 'כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה' (דברים כ, יט) שֶׁמַּשִּׁיר פֵּרוֹתָיו רצונו לומר שמדבר לשון הרע שעל ידי כך לוקחים ממנו תורה ומצות שלו ונותנים לאותו שסיפר עליו וכמו שאיתא בספר חסידים באותו חסיד שבזהו אחד בבית הכנסת וכשהלך לביתו שלח לו מנחה כלכלה של תאנים באומרו זהו תמורת הדורון שקבלתי ממך שהוא תורה ומצות שלך, זה הוא תקנתו ורפואתו סוֹקְרוֹ בִּסְקִירָה רצונו לומר מייפהו בתורה וסקירה לשון יפוי כמו מְסַקְּרוֹת עֵינָיִם (ישעיה ג, טז) והוא מייפהו בתורה דכתיב מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים (משלי טו, ד) וְטוֹעֲנוֹ בַּאֲבָנִים אלו התפילות שנקראים אבנים וכמו שאמרו בזוהר על פי אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה (דברים כז, ו) שיהיו תפילות שלמים.