אָמַר לֵיהּ: וְהָא קָא מַטְעִינָן לֵיהּ. קשא מאי סלקא דעתיה דרב ספרא שאמר 'קָא מַטְעִינָן לֵיהּ' כי כיון דשתקו ולא אמר לו כלום במה הטעוהו? ונראה לי בס"ד דהם ודאי חזרו עמו לבי מחוזא דאם היו הולכים לדרכם לסיכרא דהניחוהו והלכו לדרכם איך יחשוב אחר כך שיצאו לקראתו ושפיר עבד רב ספרא דאמר לו הכי ולמה הוכיחו רבא על זאת לומר לו אחלשתיה לדעתיה? ועל כן מוכרח לומר דחזרו עמו למחוזא והביאוהו לביתם ועל כן יש לומר דחש רב ספרא בזה דסבר כיון דחזרו עמו נמצא מטעין אותו אי הוו שתקי ולא אמרי ליה מידי.
קריאה במקור
בן יהוידע על חולין · דף 94b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001933802/NLIl
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 94872689ca27b4454c939f4df098679ffc7aef753dedaf109906b486e7127eb7