ה״ג היתה למודה להיות רואה ליום עשרים ושנתה ליום ל׳ זה וזה אסורה הגיע יום עשרים ולא ראתה מותרת לשמש עד יום ל׳ וחוששת ליום ל׳ וראתה הותר יום ל׳ ונאסר יום עשרים שאורח בזמנו בא והגיע יום ל׳ וראתה יום עשרים דקאמר יום עשרים מיום ראיית השלשים קאמר ויש גרסות אחרות וזו הנכונה וכן היא בספרים שלפנינו וכ״כ רש״י ז״ל וכן נר׳ מפי׳ ר״ח ז״ל.
קריאה במקור
ריטב"א על נדה · דף 64a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hidushe ha-Ritba al Nidah; Wien 1868.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001201716
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 73526d840ec20f2d566476f1686c6937b38890a48525989452b5a89d4599dddf