ריטב"א על נדה · דף 49a

ולית ליה חזקה דרבא. ואע״ג דאית ליה דרבא במאי דקאמר תוך זמן כלפני זמן לית ליה דרבא באידך חזקה ולאו תרתי דסתרן אהדדי נינהו דהא לא תליא הא בהא כלל ומיהו אנן כרבא קי״ל דהכי סוגיין בכל דוכתא. וכן פסק הרי״ף ז״ל והרמב״ם ז״ל וכל הפוסקי׳ ז״ל אלא שר״ח ז״ל דחאה משום דקי״לן כר׳ שמעון לענין תוך הפרק ואיהו לית ליה דרבא וליתא.

ולענין בדיקת שנים וסימנין כתבו בתוס׳ בשם ר״י ז״ל וכן כתב ר״ת ז״ל בתיקון החליצה שלו שאם הם גדולים הרבה או יש להם שערות הרבה בזקן או בבית ערוה סמכינן אחזקה שהם בני שנים הא לאו הכי לא עד שנדע בבירור ואין סומכין בזה על עדות האב והאם דהא בפ׳ האומר דמ׳ קדושין אמר שאינם נאמנים על השנים וחליצה שהיא דבר שבערוה כמכו׳ ועונשין דמיא ואעפ״י שראינוהו נמנה בבית הכנסת למנין י׳ אין סומכין עליה לחליצה דדילמא על פי האב העלוהו למנין שהוא נאמן בכך כמו שנאמן לערכין ולנדרים ולהקדשות כדאיתא בפ׳ האומר ואע״ג דמהמנינן קרוב האומר שזה היבם וזו היבמה כדאיתא ביבמות התם משום דהוי מילתא דעבידא לגלויי והא דאמרינן בפ׳ האומר סוקלין ושורפין על החזקות הא הא אוקימנא התם בשכרוכין אחריה וגם האשה מכרת ובקיאה בהם אבל חשבון שנים רגילין אינשי בטעות ולא סמכינן עלייהו. ומיהו אם החזקו על פי השכנים שהגיעו לכלל שנים חזקה גמורה היא וסומכין עליה במקום שיש שערות שהרי הוחזקה נדה בשכונותיה בעלה לוקה עליה משום נדה ובירושלמי דקדושין אמרינן דאיש ואשה שהיו יושבין בבית בחזקת איש ואשתו הויא חזקה מעלייתא ע״כ דברי רבותי׳ הצרפתים ז״ל ודברי עקר הם.

מכניס פסול לימי חטאת. פי׳ וה״ה דטהור לענין טומאה בכלי העשוי למשקין שאף מימי חטאת עשוי הוא למשקין ולכך נפסל בכך וכדאיתא בחמש מדות דהתם ושם פרשתיה יפה בס״ד.

ופסול משום גסטרא. פי׳ גסטרא חתיכת כלי שמקבלת רביעית בשלא מסומכת ואם ניקבה אפילו כמוציא משקין טהור מטעמא דמפרש לקמן שאין אגמ׳ הכא גסטרא לגסטרא וה״ה דפסול למי חטאת דלא חשיב כלי והא דאמרינן במ׳ שבת פ׳ המצניע חמש מדות בכלי חרס ניקב כמוציא משקה טהור מלטמא גסטרא ועדין כלי הוא לקדש בה מימי חטאת כי קאמר שעדין כלי הוא למימי חטאת משום כלי שלם קאמר ולאו אגסטרא קאי.

הא דאמרינן מוציא כשר למי חטאת. איכא דק׳ לי׳ דהא תנן שכל מעשיה פרה אינם נעשים אלא בכלי גללים וכלי אדמה שאינם מקבלים טומאה ותרצו דההיא קודם קדוש דהיינו נתינת מים לאפר אבל לאחר מכאן אין חוששין לפי שמאותה שעה אינן מקבלין טומאה כדאמרינן בעלמא כדאמרי׳ מי חטאת שנגע שרץ טהורין.