ריטב"א על נדה · דף 31b

פרק רביעי בנות כותים
בנות כותיים נדות מעריסתן. בגמרא מפרש טעמא והתם מפרשינן לה בס״ד.

והן יושבות על כל דם. בגמ׳ מפרש מאי קאמר והקשו בתוס׳ ותיפוק ליה שהן נדות בעריסתן וי״ל דאצטריך אפילו היכא דידעינן דאפרישינהו וטבלו הן מקטנותן הן לאחר שהגדילו.

ואין חייבין על ביאת מקדש. פי׳ ואפי׳ אשם תלוי שאין אשם תלוי בא אלא על ספק חטאת קבוע כדאיתא בהוריות.

מפני שטומאתן ספק. פי׳ דדם ירוק לא שכיח עד דנעבדיה כודאי.

גמרא ואי דלא חזיין דידהו נמי לא. איכא למידק למה ליה דגזיר׳ דרבנן היא כדאמרינן בפ״ק דשבת בנות כותים נדות מעריסתן בו ביום גזרו י״ל דההיא לר׳ יוסי דסבר כותים גרי אריות הם ואלו סתם משנה ר״מ דסבר גרי אמת הם וטומאתם דבר תורה א״נ דמתני׳ משמע דלטומאה דאוריתא חשו בהם מדקתני טפי שטומאתם ספק ולא קתני שטומאתם מדבריהם וא״ת דכיון דההיא דמס׳ שבת ר׳ יוסי היא למה אמר שיהו נדות בעריסתן מאי שנא מגויה גמורה שלא גזרו בה טומאה עד שתהא מבת ג׳ שנים ויום א׳ כדאיתא התם ובמ׳ ע״ז וי״ל דמשום דשייכי ישר׳ בהו החמירו בכותים מבגוים כדי שירחיקו ישראל מהם ולא ילמדו ממעשיהם.

ומא תנא דחייש למעוטא. פירוש דאע״ג דפרישנא דמתני׳ ר״מ היא דסבר כותים גרי אמת הם וסתם מתני׳ נמי ר״מ אפ״ה שיילינן דמאן הוא תנא דמתני׳ דחייש למיעוטא משום דקס״ד דליכא תנא דאית לי הכין ואמרי׳ דר״מ היא.